יום רביעי, 29 במאי 2013

״תקשיב לקריאה-אה, תמצא את התשובה!״

היי כולם :) (או אם לשפוט לפי התגובות שלכם- היי אימא!!)
עבר קצת זמן מהפוסט הקודם, אז החלטתי שכדאי לעדכן שוב :)

אז ביום שני שעבר (ה-20 לחודש), התחיל הסמינר שבגללו טסתי כלכך מוקדם.. קורנרסטון!
ביום שני הגיעו 300 ומשהו fellows מ57 מחנות יהודיים בארה״ב וקנדה שעובדים ללא מטרות רווח, מכל הזרמים השונים ומכל מקום בארה״ב בערך.. חוויה מגניבה לגמרי :)

מהמחנה שלנו הגיעו עוד 9 חברים אמריקאים, ובסך הכך היינו 14 מגרין :)

אז ככה זה נראה כשיש 300 איש ששרים ומרקדים לשירים שהם לא בהכרח מבינים (כמו זה שבכותרת, שהוא שיר הנושא של הסמינר השנה..)


בפעילות הפתיחה של הסמינר שאלו אותנו כל מיני שאלות של סמינרים שכאלה על ״מה זאת קריאה בשבילך?״ ״מה יכול למנוע ממך לענות לקריאה שלך?״ וביקשו מאיתנו לצייר/לכתוב על פיסת בד, את מה או מי שיעזור לנו לענות לקריאה שלנו.. כדי שבסוף הם יוכלו לתלות הכל בתוך ה.. תכינו את עצמכם..
״הלווית׳ן״


במשך כל הסמינר עשינו דברים כמו לשיר ולרקוד:



ועברנו ״מסלולי התמחות״ של שלושה מפגשים- בעיקר לספיישליסטים בנושאים כמו טבע, ספורט, בישול, מוזיקה, אומנות וכו׳

אני בהתחלה הייתי במסלול של אומנות, אבל זה היה משעמם בטירוף ופלצני קצת ו.. אממ זה מה שעשינו:

אתם מוזמנים לנחש מה שלי ;) 

בכל מקרה, כלכך לא נהנתי שם, אז החלפתי, ובשני המפגשים האחרים שלי הלכתי למוזיקה! ולמדתי לנגן בקאזו :)
נכון שזה נראה הרבה יותר מהנה?? :)





בכל מקרה, היו לנו כל מיני פעילויות שונות, חלקן מהנות, מעניינות ומעשירות יותר, וחלקן... פחות.

ועיקר הסמינר היה שנשב בקבוצות של המחנה שלנו ה-״קאמפ רום״ ונתכנן פעילויות שיביאו פרספקטיבה חדשה למחנה :)


מאיזו שהיא סיבה לא ברורה, החליטו להעביר אותנו ביום שני לחדרים בקצה השני של העולם (בערך שני קילומטר ממרכז המחנה), וכל הדרך לשם היא... בעלייה! ווהו :/
זה היה קצת באסה..

וסתם לשם השעשוע, פתחנו קבוצת וואטסאפ של הישראלים של קורנרסטון, והקבוצה.... קצת חופרת בלשון המעטה... 
זה מה שקיבלתי כשהתחברתי לווי-פיי אחרי שלוש שעות בלי..

וככה נראינו אחרי שעתיים אינטנסיביות של ״יזראלי דאנסינג״ בערב האחרון-


בכללי אחד הדברים הכי נהדרים בסמינר הזה היה להיות עם החבורה המאוד כיפית הזו של ישראלים שאת רובם לא הכרתי לפני זה..
היו לנו חוץ מהקבוצה כל מיני חוויות מעניינות ודיונים של ״הישראלים״... 
וגם מסורת של להתנחל לאבי ואדר בחדר (שניים שהיה להם חדר מלון כי הם ראשי משלחות), ומושג שנקרא ״פומו״ ראשי תיבות של fear of missing out, שפשוט הפכנו לסלנג שלנו לאיפה שכולם נמצאים ;)

אה, וכמובן.. מסורת המאסאז׳ים...

פשוט בכל הזדמנות שהייתה לנו עשינו מעגל מסאז׳ים או טור מסאז׳ים... :)
אנחנו מכורים ;);)

ביום חמישי, כשנועם, לירן ותומר נסעו להם לשבוע של בהייה הדדית במחנה אני פגשתי את האנה, ה-co שלי מהסשן הראשון בשנה שעברה ואצלה ביליתי מחמישי עד ראשון :)
עשינו כל מיני דברים כיפיים! אכלנו מלאאאא סושי ממש בזול :)

וגם פאי אוריאו טעיייים


קנינו בחנות אריזות משוגעת


וגם בקניון ענקקקקק

וקניתי גם bubble tea :)

באותה שעה בחווה, בקבוצת הוואטסאפ שלנו נפתחה תחרות פומו- צלם את עצמך בסיטואציה מגניבה שאתה נמצא בה... אז קיבלתי תמונות כאלה:



בערב הלכנו לארוחת ערב אצל סבא וסבתא של האנה, שהם מאוד מאוד (!!) יהודים, ומצחיקים גם, אז אני זכיתי לשלוח לקבוצה את זה:


דרך מצחיקה להגיד לדוד שלה שהוא בן 53 ;)

בשבת בבוקר נסענו למסאז׳ מתלמדים- בית ספר למסאז׳ שמציע לקהל הרחב להיות הנסיינים של תלמידי מסאז׳ במעט מאוד כסף :):) נעים! 

בערב הלכנו למסעדה סינית, ובינתיים...
שיחקנו בwii, וגם...


וחשבתי שישעשע אתכם, ככה האנה מלמדת את הכלב שלה מה טוב ומה לא ;)



ביום ראשון בצהריים האנה הסיעה אותי לבית של הקלאטסקי׳ז, המשפחה המארחת שלי מהשנה שעברה, איתם נשארתי יום וקצת :)

הילדים ממש שמחו שבאתי, והיה ממש כיף איתם :) שיחקנו בבריכה כמה שעות 

ראינו לטאה בגינה :)

ובערב הלכנו לשכנים למסיבת בריכה, ברביקיו וממוריאל דיי (יום הזיכרון אצלם הוא מאורע משמח..)
אה, וככה נראה חדר האורחים :):) המיטה הכי גדולה בעולםםם

בשני בבוקר מצאתי באינטרנט דיל טוב על אייפון 4s חדש, והתייעצתי עם המשפחה אם כדאי לי לקנות באינטרנט, אז וונדי, אם המשפחה אמרה לי שאני יכולה לקחת את המחיר המוזל שמצאתי לחנות רגילה של בסט ביי, והם יכולים להוזיל או להשוות את המחיר :) אז יצא שקיבלתי אייפון 4s ב400 דולר במקום ב550, ועם עזרתה האדיבה של אימא עם התשלום- יאיייי :):)

עכשיו אתם לגמרי יכולים לראות את הפרצוף המכוער שלי ;)


הלכנו לקאנטרי קלאב, שם גם נפרדתי ממשפחת קלאטסקי,

בתמונה איתי יש את ג׳ולייט המתוקההההה שאני אוהבת :)

בקיצור, נפרדנו לשלום כשרייצ׳ל, חברה מתגלית, באה לקחת אותי אליה ביום שני :)
אצלה בכלל הכל שמח, כי היא בדיוק סיימה את התואר שלה, ואחותה סיימה תיכון ביום ראשון (קטע עצום אצלם בארה״ב, graduation), אז כל הבית מלא בדברים טעימים :)

אכלנו בשני ארוחת ערב ליד הבריכה והיה פנאן :)
בשלישי יצאנו לשופינג ולסרט 

והיינו גם בחנויות ממתקים :)

בערב נסענו לעיר אחרת (כרגע אנחנו בעיר פרברית שנקראית נורת׳ ריצ׳לנד הילס, הקלאטסקי׳ז גרים בעיר פרברית שנראית פליינו), ואתמול בערב נסענו לדנטון, העיר שבה נמצאת האוניברסיטה של צפון טקסס, השלוחה הצפונית של אוניברסיטת טקסס.. 

נסענו לפגוש חברת ילדות של רייצ׳ל, ארין :)

אז יצאנו עם ארין וחבר טוב שלה לארוחת ערב תאילנדית, וגלידה עצומהההההה :)

במקום כזה ׳אולד פאשן׳ עם מלא גלידות טעימות ;) (אני לקחתי טעמים שנקראים turtle torture, ו-butter brickle)


משם הלכנו לפגוש עוד חברים בבר שעורך טריוויה נושאת פרסים... ברגע האחרון גנבו מהשולחן שלנו את הזכייה, ממש בשאלה האחרונה...:( אז המקום הראשון זכו בארבעים דולר, אנחנו זכינו ב20 :) הפרס הוא בשביל שתייה בבר, אז החברים לקחו כל מיני שתייה, ובסוף נשארו כמה דולרים, אז לקחנו... ריינבו שוטס!

זה כלכך מגניב, הברמן מערבב כל מיני דברים במיקסר (הכוס ערבוב של ברמנים), ואז הוא שם 7 כוסות ושפך לכל אחת צבע אחר מאותו מיכל!!! זה כלכך מגניב!!! :)

אני לקחתי את זה שתאם לשמלה שלי ;)

משם הלכנו לבר אחר, לאקי לו׳ז, ושם שתינו שוטים ב$3 כמו הbrain eraiser

וה- buttery nipple, שהיה ממש מתוק :)

ופה נגמרה השתייה שלי לערב ;)



ישנו אצל ארין בלילה, קמנו מאוחר, ונסענו ליום של פנאן וסתלבט בבית כשיורד גשם חזק בחוץ!!
אכלנו דברים טעימים :) כולל עוגת הגבינה הנהדרת של אבא של רייצ׳ל(!!)
והערב נסענו לאכול ברביקיו ט-עים :)

הבאתי להם מתנות (הבאתי לכל המארחים שלי, אימא ואבא, אל תדאגו ;)) של קפה, זעתר ושוקולד סוכריות קופצות.. וקיבלתי גם אני מתנות :)

ועכשיו אנחנו יושבים בסלון ורואים טלוויזיה ;)

אגב, הכלב שלהם- באדי, אחד החמודים :)

יאללה, מחר הפינוק נפסק, קמים מוקדם ונוסעים כל הדרך לברוסוויל...

אוהבת ומתגעגעת, דברו איתי בטנגו/פייסטיים/סקייפ!! 

פשושה, שבינתיים קצת (הרבה) גשום לה פה במדינת הכוכב הבודד.. :)




















יום ראשון, 19 במאי 2013

חוזרים לעוד קיץ... :)

שלום לכולם :)

אז כמו שכולכם יודעים, אחרי שנה מלאת התלבטויות ושאר חוויות, החלטתי לחזור לעוד שנה.. :)
בגלל שאני חוזרת לשנה שנייה, עשיתי קורס במשך כל השנה (זוכרים את הנסיעות פעם בשבועיים לירושלים לסמינרים? אז זה זה..)
זה נקרא קורס אביחי, ובגלל שעשינו אביחי המחנה שלנו שלח אותנו גם לסמינר בפנסילבניה שנקרא קורנרסטון.. (לא כל המחנות שולחים את שנה ב׳ שלהם לקורנרסטון גם)

עכשיו, הסמינר הזה נמצא בפנסילבניה, ואליו באים fellows, שהם מדריכים אמריקאים שנה שלישית ושליחים שנה שנייה, ו-shutafim, שהם יותר קשורים כבר להנהלה של המחנות, וחבר׳ה שהם ראשי משלחות וכו׳.

אז אחרי פרידה עצבובית בנתב״ג, עלינו לטיסה של 12 שעות לניוארק (שעברה דווקא סבבה, למרות שישבתי בכיסא E, שזה האמצע של האמצע)
ומשם עלינו לטיסה במטוס הקטן בעולם לוושינגטון (45 דקות טיסה) 


כלכך קטן!!!!!

משם הטרטור לא נגמר, לקחו אותנו בשאטל לשדה התעופה BWI- בולטימור, (לא היו מקומות בטיסות לבולטימור)
ומבולטימור אחרי שחיכינו שעתיים לקחו אותנו באוטובוס במשך שעתיים וחצי למחנה capital camps, בפנסילבניה...

אני חייבת לציין שהמחנה הזה כלכך(!!!) יפה! 
הכל פה ירוק, ויער ועצים... בבוקר חלק מהחברים ראו צבאים :) הכל כלכך ירוק ומקסים!




הסמינר עצמו מתחיל באמת ביום שני (מחר), אבל אנחנו הגענו מוקדם יותר למטרות ניעור ג׳ט לג והבנה מתקדמת יותר של מה לעזאזל קורה פה והולך לקרות פה :) גם קצת חפירות פלצניות כאלה של הדרכה כמו ״איך אתם מרגישים? תארו את הרגשות שלכם!״ ״ תציגו את הזהות שלכם בקבוצות..!״ ״ תציירו את המתנה שאתם נותנים למחנה!״ ושאר כאלה... אני מקווה שהסמינר האמיתי לא יחפור על זה, אחרת זה יהיה בזבוז זמן גדול.. חח

קבלת שבת בשישי עשינו ליד האגם פה.. (כבר אמרתי שהכל פה מהמם??)

 ושרנו שירים של קונסרבטיביים, לא של רפורמים,  אבל עדיין היה נחמד... :)
בינתיים מתקרר פה קצת, ואני מצליחה להבין למה הבאתי בגדים עבים.. 

בין הפעילויות אנחנו מבלים ביחד כל הישראלים, ובארוחות אנחנו יושבים ומינגלינג עם מי שכאן מהסמינר, שזה בעיקר המדריכים והסגל הלוגיסטי והחינוכי של הסמינר, שהם אנשים ממש מעניינים :)

בשבת היה רגוע, ועשינו הבדלה מצחיקה ומרקדת במוצ״ש.. :)

ובלילה התנחלנו כמה שעות בחדר של שניים מהחברים שהם ׳שותפים׳ (אנחנו, הfellows, ישנים בבקתות כמו של חניכים, הם ישנים בחדרי מלון פה ואנחנו אכולי קנאה...! ;( )

בקיצור- התנחנו להם בחדר כולנו.... היה מצחיק לאללה :) (יעלו בסוף השבוע הזה לפייסבוק מלא תמונות משם, שמישהו אחר צילם ואמורות לתפוס רגעים מביכים במיוחד..)



היום (ראשון) היה לנו הרבה זמן פנוי, כי הגיעו רוב השותפים האמריקאים, אז מעבר לפעילות אחת לא רלוונטית במיוחד היו לנו שבעמאות מיליון שעות חופשיות....
אז שני (בחורה חמודה שחוזרת למחנה בקולורדו) ואני החלטנו לנצל את הזמן באפקטיביות ולראות בתש שיא את הפרק האחרון של העונה של האנטומיה..! 


חיברנו את האייפד למגבר (הלבן) והיה לנו סאונד שיגעון! האהא!! ;)

אה, לסיפור מבדר... היום בארוחת הצהריים (הצמחונית להעציב שלנו), אחד מסגל החינוך החליט לנסות משהו חדש בארוחה... קיבלנו סיפור הזוי על טבע.. הוא סיפר לנו דברים על אוכל, ואמר לנו שהאוכל שלנו גדל בשקט, בשדה הגדול ורחב הידיים והוא עובר דרך ארוכה עד שהוא מגיע אלינו לצלחת..! אז בשביל לחשוב על כל הדרך שעבר האוכל שלנו עד הלום, אנחנו צריכים להיות בשקט במשך חמש דקות, כדי להעריך את השקט של האוכל.. 
(וואט דה פאק!?!?!?!?!?!?!)
אז ברגע שחמש הדקות חלפו, החברים הישראלים פתחו במכרז של בדיחות שחורות על אוכל... הטובות מבינהן:
בטון דרמטי: ״חברים, היום נזכור את 6 מיליוני עגבניות השרי, שהלכו כצאן לקטשופ..!״
או: ״בר הסלטים שם הוא ממש ערימת גופות! בית קברות למלפפונים!״
וגם: ״מרק העגבניות הוא מסכת עינויים! חייבים לעצור את ההתעללות!״ 

(אני מקווה שזה שיעשע אתכם, אנחנו נחנקנו מצחוק..)

ארוחת ערב כבר אכלנו בהרכב גדול בהרבה, ופוגשים אנשים חדשים ומעניינים (כאמור הגיעו רוב השותפים האמריקאים), ואחריה הייתה לנו הצגת יחיד משעשעת ביותר על חיי המשפחה היהודית הממוצעת בצפון אמריקה.. :)

בכללי עד כמה שהיה נחמד עד עכשיו, רוב התכנים שעברנו עד היום היו מיותרים ולא מאוד מתאימים לפורום שלנו.. עד כמה שיפה ונעים פה, והחברה טובה, הייתי קצת מעדיפה להיות עוד יומיים עם כולכם בבית... 3>

מחר מגיעים באיזור ה350 איש.. יהיה עמוס!

לסיום, הנה תמונה מאחרי ארוחת הערב (בדרך החוצה) - תמצית הסיבה להשמנה המוגזמת בארה״ב..

והתמונה שעשתה לי את היום (קרדיט לגילוש ושים)- שי-ג׳ו ויוסי (הקמע של המחנה שלי..)

מקווה שהבוקר יביא לכולנו יום כיפי ושבוע פורה :)

אוהבת ומתגעגעת, צפוי לנו קיץ מגניב..! 

פשושה, 
עוד לא במדינת הכוכב הבודד, אבל גם פנסילבניה נראית לא רע בכלל! ;)