יום חמישי, 7 ביוני 2012

Bring your lexus to Bruceville Texas- Follow me to GFC! :)

שימבונית- השיר בכותרת מזכיר נשכחות? :)

שנמשיך בסיפורנו..?
בשישי בבוקר חיש מהר ובלי עיכובים- אחי " נתקע" באמצע של האלפיין טאוור, ואני הייתי צריכה ללכת להציל אותו!



בגלל שהוא עלה מצד אחר של המגדל, אני הייתי צריכה לאלתר "מכוון מחדש" של החבל שלו, כדי ש-למי שעושה לו ביליי יהיה יותר קל להוריד אותו אחרי שאני אחלץ אותו :)


חיברתי את עצמי לשם,
 וירדתי לחבר את אחי ולחלץ אותו!! :) הריעו לי, הגיבורה!
 טה-דההה!!
 מליסה ואני מצאנו נוצת נשר :)
 ומצאתי גם חמנית נפוצה!

ואז עשינו את ה- FLYING SQUIRL
- מתקן שבו מישהו קשור (ברתמת מותניים וכתפיים) לחבל, כשכל חבריו לקבוצה מושכים אותו במכה למעלה.. ;)
כיף! זה יוצא מאוד מהיר ומשעשע..
סאם בוידאו
 האנה בפרצוף מופתע
 כולנו מתכוננים למשיכה..!
 אני מתכוננת לרגעי הזוהר שלי..
 ווואואואואואואואואואווווווווווווווווווווווו (הסתחררתי שם באוויר כמו ילדה מטורפת, כי באה רוח וסובבה לי את החיים..)
 למעלה בפנאן :)
 גרי למעלה :)
 שכחתי איך קוראים לפרחים האלה אבל הם כאלה חמודים :)
 שון למעלה!
 פרפר..!


תפסתי פרפר!! :) (אבל תראו, הכנף שלו פגועה! :( )
 עשינו גם אומגה בשישי בצהריים (נו, אמרתי או לא אמרתי שאנחנו הנטחנים הבלתי מעורערים של המחנה..?? אל תדאגו, גם היינו היחידים בארוחת הבוקר של שבת, כי כולם זכו לשנת לילה נעימה אל תוך שבת רגועה ואנחנו.. לא. אבל בואו לא נקדים את המאוחר..)
 אה, רציתי גם להראות למתעניינת מבינכם שהמחנה מלא מלא מלא בסלי דיסק-גולף! :)

צמחים יפים :)
 רוני באומגה :)
 גרי מדריכה אותי על האומגה,
 ועכשיו אני מדריכה אותה (ואח"כ שלחתי אותה..)
 ואז האנה הדריכה אותי,
 והנה אני שםםםםםםםםם
 LIKE A PRO (איזה כיייייייייייייייייייייף)
 ואז מצאתי נחש קטן (אבל בתכלס.. זו לטאה!)
אחרי האומגה נפרדנו מרובי, וזה אכן היה עצוב למדי :(

 לקראת השקיעה, אחרי מקלחת הגונה בהחלט כל יושבי המחנה לבשו לבן והתאספו בקאמפ פייר (ככה קוראים למקום, בד"כ בשבת עושים שם הבדלה..) (ולא הלכנו לבית הכנסת כי התארחה במחנה קבוצה גדולה של ילדים (מחנה שמתארח כאן לשבוע) שעשו להם פעילות באיזור בית הכנסת וזה היה פוגם באווירה) - התאספנו בקמפ פייר לתפילות שישי באור השמש השוקעת...  :)

 מימין לשמאל- זואי, רוני, פז, שי ואני (כולן חוץ מזואי ישראליות)
 ספר התפילות הרפורמי- יש בו את התפילה בעברית, את התעתיק באנגלית (כדי שידעו איך לבטא את המילים בעברית- כמו TODA RABA) ואת התרגום של כל אחת מהתפילות לאנגלית, שידעו מה הם אומרים :)
 שרים תפילה :) (לדעתי זו דרך מדהימה להתפלל..)

ואחרי השקיעה, כמיטב המסורת,  רוקדים! ריקודי שורות מזעזעים להחריד על שירים שכבר מזמן נס ליחם...
אבל כיף!

ובמיוחד בשביל שמרית...
תודי שאת מתגעגעת לג'סיקה! :)

אח"כ הייתה מסיבה (שלא הפסתי!) שהייתה בתכלס הרבה יותר מדי דאבסטפ ורק משעה מאוחרת נהייתה יותר נעימה לרוקד הממוצע.. :)


שבת בבוקר השכמנו קום, וחלקנו לא מגיבים הכי טוב להשכמת שבת מוקדמת כנראה.. ;)

והלכנו ישר ל GIANT TEXAS SWING!! :):)
בסרטון מייקל הוא זה שעושה את הנדנדה-
#GIANT TEAS SWING- כל חבריך לקבוצה מושכים אותך (אחרי שאתה כבר בגובה 180 ס"מ באוויר, לא מהאדמה כמו הסנאי) למעלה, ואתה מחזיק בחבל שקשור לעמוד- ככה שאתה בוחר באיזה גובה להתנדנד ומתי - רק תודיע למי שמושך אותך שאתה עוזב, כדי שידעו להתכונן ללחץ מוגבר על החבל :)


הנה אני עולה למעלה..
 ווהו!!!
 אני הייתי האחרונה, אז גם הדגימו עליי אח"כ חילוץ מהנדנדה :)
ככה מחוברת הרתמה- בשלוש קרבינות (הטבעות), כשאחת מחברת את שתי הרתמות, והשתיים האחרות מחברות כל רתמה בנפרד לחבל..

אחרי הנדנדה המטורפת....
עברנו לפאוור (פמפר) פול POWER/PAMPER POLE-
עמוד גבוה מאוד עם יתדות שעולים עליו, עומדים על הקצה העליון שלו, וקופצים ממנו קדימה כדי לתפוס טבעת שנמצאת על מצוף באוויר בערך שני מטרים מהעמוד..

ולמה פמפר, אתם שואלים..? כי צריך חיתול כשאתה שם למעלה... זה מפחיד!

ככה זה נראה כשהאנה עשתה את זה.. :)

ככה נראה צוות הביליי של הפמפר פול.. (יש לו ביליי מיוחד, שעושים עם האגן (: )


רוני למעלה..

 ואני פשוט צלמת מחוננת :)
 שרה בת' מרוצה ובצדק :)
 ואימאל'ה, עכשיו תורי!
 עולה...
 מתמקמת לי במקום שנראה עוד איכשהו בטוח לכמה נשימות נוספות ברגע שהדברים נהיים מליחצים והרוח (אלא מה) נושבת בעורפי..
 זה אגב היה החלק הכי קשה.. לשים את שתי הרגליים בראש העמוד הצר הזה, כשהרגל שלי נמצאת בנקודה כלכך נמוכה ואומרים לי שאם אני נופלת- לוודא שאני נופלת קדימה (הפעם זה פשוט עניין של בטיחות, וחייבים להזכיר את זה כי זה קצת מסוכן בלי, אבל בכל זאת- אני מעדיפה לא לחשוב על נפילה, כי ב100 אחוז מהזמן שם למעלה אמרתי לעצמי "אני לא נופלת אני לא נופלת אני לא נופלת"
 נשימות ארוכות, מעלה את הרגל השניה למעלה (כשזאת שכבר שם רועדת גרוע יותר מעלה נידף ברוח שגם חולה בפרקינסון....)
 ועליתי למעלה :) פתאום ככשתי הרגליים למעלה ויציבות, כל הפחד נעלם, התרכזתי בטבעת (המטרה שלי), נשמתי, הייתי סופר מרוכזת ומלאה באדרנלין כלכך
ככה שכל מה שנשאר לעשות זה פשוט... לקפוץ!! :)


ווהו!! ואאהואהואהאואהואהאואואהאהאהאהאהאהאעאהעאהאעהאעאהעאהא

 מטורף!!! (אגב, תפסתי את הטבעת והפלתי אותה מהתרגשות. עדיין נחשב  :) )



והנה אחי ומייק עושים ביליי :)

 שון מחליט לעשות גרסת רופס קורס ל "ALL THE SINGLE LADIES", בשם "ALL FACILITATORS"
:)

אחרי שסיימנו בפאוור פול, עברנו למשימת קיר- הקיר הזה ייצג את כל המכשולים בדרכנו,  והיינו צריכים רק עם עצמנו להעביר את הקבוצה כולה על כל חבריה לצד השני, כשרק השניים האחרונים שעברו יכלו לעזור מלמעלה, וכל מי שכבר עבר לא יכול לעזור מלמטה.. (עכשיו תקראו את זה שוב

וככה זה נראה :P

לארוחת ערב שחררו אותנו לאכול בחוץ- אז הלכנו לאוכל סיני (מטוגן שומני טעים והרבה הרבה יותר מדי- את מה שנשאר מהמנה שלי הבאתי לחברים שאכלו משהו אחר :) נשארה לי יותר מחצי מנה.. והיה לי טעים.!) ואח"כ הלכנו לשתות מילקשייקס! :) יאמ יאמ יאמ!
ותראו- השולחן עשוי מפני'ז :)

 שלי משמאל- וניל עוגיות, ושל ליה מימין- וניל :) גרי לקחה תות, אבל הוא לא היה טעים והיא שתתה ממנו לפני שהספקתי לצלם..

בשבת בערב עשינו הבדלה- יש סרטון אבל אני אצלם אחד טוב יותר בשבת הקרובה, ככה שיש למה לחכות, וכשחזרנו לחדר הסגל, קרה הסיפור הקורע קורע קורע- זוכרים שסיפרתי לכם על הצפרדע שפגשנו..? אז שני היא זו שמצאה אותה, ורדפה אחריה מיליון שנה עד שהיא תפסה אותה.. ואז צילמתי- (פה למטה)

 ואחרי שצילמתי, הגאונה הזאת אומרת לי "אולי תצלמי אותי מנשקת את הצפרדע??!" אז  באתי לצלם אותה, בזמן שהיא מקרבת אליה את הצפרדע לאט לאט (לנסיכים צריך להתייחס בעדינות :P) וכשהיא מתחילה לנשק אותה פתאום נשמעת צרחה (שכמובן באה משני), כי מסתבר שהצפרדע לא אהבה את רעיון הנשיקה, והשתינה על שני!!! שני, בתגובה, צרחה והעיפה את הצפרדעונית, שקפצה לה רחוק ככל שנשאו אותה רגליה.. באותו הזמן, שני ההמומה העיפה את כל שתן הצפרדעים שהיה לה בידיים על נדב, אחד המאבטחים, ואני כמעט השתנתי מרוב צחוק...

בכללי, שני היא אחת החברות הטובות שלי כאן, אני ממש אוהבת אותה והיא שיא המגניבה.. היא קורעת מצחוק, היא מדריכת צניחה בצבא (שזה כלכך כלכך מגניב!!) היא תמיד מותחת אנשים בצחוק והיא פשוט גדולה :)

בראשון בבוקר (ובראשון לדעתי נסיים להיום- למרות העיכוב הענק, לפחות השבוע האחרון לא מכיל הרבה חומר לכתיבה..) הגיעו שאר הסגל (אני סוף סוף זכיתי לשינה אמיתית ולהתארגנות איטית) ושאר המשלחת, והתחלנו במשחקים, היכרויות ושאר ירקות..  אני חייבת לציין שהפיצוץ הזה של פתאום נמצאים לי עוד מאה אנשים בחדר אוכל, בחדר סגל, אפילו בחדר שישנתי בו- מוזר מוזר מוזר!!!

בין שאר הירקות, סאמי (בתמונה, אחד האמריקאים שאני הכי קרובה אליהם) ואני עשינו קעקועי טינקר-בל ביחד (שלי ירד אחרי איזה רגע, אבל שלו עוד שם! (והיום כבר חמישי בלילה)

חאמוד :):)
לואי כינס את כולנו אחרי ארוחת הצהריים להודעות, היכרות קצרה, וברכת המזון
(צילמתי רק חלק כי זה רק הסגל, וכי זה היה לוקח שנים להעלות את הכל ליוטיוב...

איה (בחולצה הכחולה) כינסה את כולנו למפגש משלחת, שם עבדנו קשה מאוד על ריקוד הצגת המשלחת שלנו! (אנחנו כלכך גרועים..)
איה פה עם שני הילדים המקסימים שלה, יובל (בן 3)
ודניאל (בת 10 חודשים) היפהפייה :):) (והתינוקת הכי חייכנית בעולם!)

אחרי כמה שעות, רקדנו כולנו את ריקוד המשלחת בחולצות המשלחת התואמות שלנו...
ריקוד המשלחת! :)

מצאתם אותי בשורה השנייה באמצע? :)

(הסבר קצר על המחנה לפני שנמשיך- המחנה מכיל שני סשנים, A ו-B, כל אחד מהם (למעט יוצאי דופן) 25 ימים- שלושה שבועות וחצי..)

ממש אחרי הצגת המשלחת, חילקו אותנו לUNITS,
היוניטס מחולקים לפי גילאים/ כיתות-

1. BONIM- בונים, מתחלק לשתי קבוצות כל סשן- אחת ל12 ימים והשניה ל10 ימים, הקבוצה הראשונה בכל סשן היא ילדים שעולים לכיתות ד' ו-ה'- סשנים A ו-C (לבונים יש ארבעה סשנים, A, B, C, D) והקבוצה השניה בכל סשן (B ו-D) עולים לכיתות ב' ו-ג'.

2. NIVIIM- נביאים, עולים לכיתות ד' ו-ה', בדיוק כמו בונים (וחולקים איתם לו"ז ל12 הימים הראשונים של הסשן), רק שאלו נשארים ל25 ימי הסשן המלא. בד"כ ילדים שכבר היו במחנה והתרגלו אליו ולשגרה שלו..

3.KOHANIM- כוהנים, עולים לכיתות ו' ו- ז', נשארים לכל הסשן

4. MELACHIM- מלכים, עולים לכיתה ח' (ויש להם תוכנית מיוחדת יותר)

5. SEGANIM- סגנים, עולים לכיתה ט'.

6. KIBBUTZ- קיבוץ, עולים לכיתה י'- יא', תוכנית שונה לגמרי ומאוד מיוחדת, שהשנה הפכה גם לתוכנית אקולוגית, ועכשיו קוראים לה גם ECOBBUTZ.. :) הבתים עשויים בוץ, יש גינה שלמה, פחי קומפוסט, מזגני אנרגיה סולארית והם לרוב מכינים לעצמם את האוכל, הרבה פעמים מהגינה שלהם עצמם.. :)

7. AVODAH- עבודה, עולים ליב' הם באמצע בין חניכים ומדריכים, הם מדריכים בהתלמדות- הם עדיין משלמים למחנה, אבל הרבה פחות, הם מצטוותים (מלשון צוות) לקבוצות השונות, ועוזרים למדריכים לעשות עבודתם נאמנה, ובינתיים לומדים ממקור ראשון.. יש להם יותר זכויות (הם יכולים להיכנס לזולה- חדר הסגל) אבל הם עוד חניכים, ועל כן אי אפשר לתת להם להיות לבד עם החניכים (עפ"י חוק, כי הם לא מוסמכים וברובם עוד קטינים..)

בכל מקרה, זוכרים שדיברתי על מחמאה מאוד גדולה שקיבלתי?
אז כמה ימים לפני חשיפת השיבוצים, באה אליי איה (ראש המשלחת), ואמרה שהיא ראתה שלא ביקשתי בונים, אבל מה שכן- צריך מישהי חזקה מהמשלחת להיות מדריכה בבונים, והיא חושבת שאני המתאימה ביותר מבנות המשלחת לתפקיד! הידד :) אמרתי לה שאני בכללי זורמת עם מה שהם נותנים, כי אין לי דעה קדומה על קבוצת גיל כזו או אחרת (מה גם שהילדים פה יכולים להיות כלכך שונים מהילדים בארץ- שאני באמת לא יודעת!) ושאני סומכת עליה שתשבץ אותי לאן שהיא חושבת שאני הכי מתאימה.. :)

בכל מקרה, כשהגיע רגע השיבוצים לא הייתה לי הפתעה גדולה במיוחד- וכמובן ששובצתי (הבת היחידה מהמשלחת) בבונים, ולירן מהמשלחת איתי- אצל הבנים..

בינתיים (אני נותנת לכם קצת ספויילרים) נחמד לי ממש בהכנת הסגל של בונים, ורוב הזמן זה קורה עם נביאים (כי יש לנו חצי סשן ביחד), ואני חושבת שהחניכות שלי יהיו מקסימות :)

נקודות אור- היום גיליתי שאני זוכרת כבר את רוב ברכת המזון בע"פ (כולל התנועות) ומצליחה לשיר את זה אחרי הארוחות.. מה גם שדוד (חבר שהכרתי עוד מקודם- זה שגר בבית שמול שרוני ונסעתי איתו לכל הדברים של המשלחת) הגיע בראשון (הוא מדריך טיסנים), ואנחנו מבלים הרבה מהזמן ביחד והוא חבר טוב :)

נקודות חושך- אין יותר עיסוק מעשי אינטנסיבי של רופס, וזה ממש חסר לי... יש הבדלי תרבויות מוזרים מהאמריקאים, קניתי חבילת דיבור של סקייפ, אבל לרוע המזל היא עובדת רק לשיחות לטלפונים נייחים ואחרון מהפחות חביבים- לא יוצא לי לדבר עם הבית בכמות שהייתי רוצה.. לא נראה לי שדיברתי עם אבא/ גיל ושים מהשבוע שעבר.. :(  רק שתדעו כולכם שאתם חשובים לי בטירוף ואני מתגעגעת מאוד..

אני מקווה שהפוסט הבא יהיה פחות חופר.. יש בו הרבה פחות תמונות, ככה ש...

תודיעו לי אם הקישור לסרטון של המשלחת עובד..!

אוהבת מאוד מאוד מאוד!!!
נשיקות, חיבוקים, חתולים וסנאים (?)

פשושה :)

10 תגובות:

  1. קודם כל אני מקווה שלא תהיה קפצ׳ה היום...
    תגידי - הנחש / לטאה זה הומאז׳ לגיורא???
    תגידי אם את צריכה משלוח חדש של אתי חפירה :)

    נדב

    השבמחק
    תשובות
    1. היא צריכה משלוח חדש של *אטי* חפירה.
      השנינות שלי זה משהו.

      מחק
    2. לאיזה גיורא התכוונת..? לשימי ולי היה דיון לגבי מי הגיורא ששאלת לגביו.. ;)

      אני צריכה משלוח, אבל אתי חפירה לא חסר בטקסס (זוכר..? בורות..?)

      מחק
  2. אין קפצ׳ה, אני מבקש תגובות אוהדות:)

    השבמחק
  3. גושגושון פצפון!
    גאה בך על השיבוץ. לא סתם, כך צריך להיות.

    אני לא טובה בתגובות, רק שתדעי שאני שמחה לקרוא את הפוסטים (וסוף סוף מצליחה להגיב) תעשי חיים כרגיל,
    בהחלט הומאז' לאני וגיורא... משעשעת.

    לייק על המילקשייק, תשתי גם בשבילי כי נכנסתי לכושר טירפוגושי!

    ואין לי הרבה מה לומר בעניין השבת והתפילות, בטוחה שאבא שלי ואבא שלך גאים בך חה חה.

    גושילאבי.

    השבמחק
    תשובות
    1. 3>

      את מעולה בתגובות, זה בסדר..! :)

      אוהו, אני שותה מילקשייקים חופשי בשביל כל מי שירצה... :)

      מחק
  4. פשושה אהובתי!
    היה נדמה לי שדיברתי איתך בלילה וסיפרת לי ששלחת פוסט וששים ואפילו דראל הגיבו עליו כבר. שתינו יודעות שבד"כ כשאני מדברת מתוך שינה אני נשמעת ערה. אז פוסט היה אך תגובה משים ודראל זה היה כנראה חלום......
    אז מה היה לנו?....
    מבצע החילוץ וההצלה - תמיד ידענו שאפשר לסמוך עליך בעת צרה. עכשיו זה גם מוכח בתמונות. כמה את יפה שם ונראית ממש מקצועית...
    הנדנוד באוויר מגניב לאלה!
    יחד עם זאת, אני שמחה שלמרות כל הצפיפות המטורפת בדברים המגניבים שאתם עושים, את מודעת ומעריכה את יפי הטבע...זה ממש מרגש(:
    גם הקטע עם הצפרדע וגם התאורים שלך על הקפיצה מהעמוד היו מצחיקים בטירוף! פה את באמת מה שנקרא "הבת שלי"! ההתגברות על הפחד למרות פעימות הלב ושקשוק הברכיים נותנת לך לבסוף הרגשה עילאית! הרגשה של עוצמה! כל הכבוד לך!אני גאה בך כל כך!
    לא הבנתי את נושא חלוקת היחידות והסשנים השונים אך זה לא חשוב. מה שחשוב הוא שאת נהנית מהערכה שאת ראויה לה. אני סומכת עליך שתצליחי עם כל קבוצת גיל.
    ולבסוף, לגבי הברכות, אני חושבת ואפילו חוויתי הרבה יופי בדת שלנו במיוחד כשזה לא בא בכפייה אלא בנועם הליכות, שירים וריקודים. ובהזכירי ריקוד, בריקוד המשלחת רואים למי יש קצב ולמי כלל אין חוש לזה. את כמובן מהממת!!!
    אוהבת אותך המון,
    אמא

    השבמחק
  5. הי פשושית חמודית!
    את השיר בכותרת אפילו גילוש מדקלם לו (ולמד גם לא לזייף...) :) היפ-הופ-הוריי שהסתיימו להן כל ההדרכות למיניהן ועכשיו מתחיל הדבר האמיתי. יאיי!
    מגניב שאת עם ה"בונים" הקטנים. אני חושבת שעם כל שכבת גיל יהיה לך כיף. ואם במקרה לא תהיי סופר מרוצה בסשן הראשון, את תמיד יכולה לבקש להחליף בשני :)
    אגב, אם את חושבת ש-100 איש בחדר אוכל זה מוזר, חכי לארוחת הצהריים ביום הראשון כשכל החניכים כבר שם. כמה ר-ע-ש!!!
    לגבי ג'סיקה - כל מילה מיותרת!
    אני מחכה לדיווח ממך אם "כל הילדים קופצים רוקדים" עדיין חי וקיים ב-GREENE :)

    טוב, "ברשות חבריי"(...) אסיים כאן להפעם,
    בסה"כ רציתי לאחל המון הצלחה ושיהיה בכיף, אחלה וחמודה :)
    לילה/ בוקר טוב,
    נשיקות,
    שים וגיל

    השבמחק
  6. בובולונת!!!!!
    ניסיתי להגיב אתמול אבל הייתי מהאייפון ובסוף התייאשתי :(

    אם הבנתי נכון את החישוב - את בדיליי של שבוע שלם (!!!) בין הבלוג לבין החיים, אז הנה המלצתי: את הפוסט הבא תעשי בסגנון קצרנות - רק דיווח מינימלי ותעברי הלאה. אחרת זה יתחיל מתישהו להעיק עלייך ולא יהיה כיף...

    אני מאוד נהנית מכל ההסברים :) אבל עדיין לא הבנתי למה רובי עזב...

    בסרטון של ריקוד המשלחת לא רואים בכלל פרצופים (ובכלל לא רואים מי יודע כמה), אבל רואים שבשורה השניה יש איזה דרדס, שנמוך מהשאר באופן משמעותי וזז עם כ-ל הגוף :)

    לאב יו, לאב יו, לאב יו <3

    נשיקות,

    אחותך

    השבמחק