Lean on me, when you're not strong, I'll be your friend, I'll help you carry on...

וווווואההההההההה סבב שני של השלמת פעמים- בואו נקווה שאני אצליח לסיים את זה לפני השבוע הבא ;)

בינתיים נתחיל מכמה נקודות אור ונקודות חושך, כי זה עובד די יפה ;)

נקודות אור- רוב הזמן החניכות שלי (שתלמדו להכיר עוד רגע) הן הכי מקסימות ומדהימות שיכולתי לבקש, ואני נהנית מהן בטירוף..!

עוד נקודת אור- מסתמנים לי פה כמה חברים יחסית קרובים (רק חבל שאין לנו כלכך הרבה זמן אחד בשביל השני.. ;))

נקודות חושך-  כשעושים באסינג (BUSING) לשולחנות- שופכים את כל הנוזלים לקנקני השתייה, וזה הופך למצבור גועל נפש שבוחן כל פעם מחדש את יכולות ההתאפקות מהקאה שלי...  בקטע ממש מגעיל- דמיינו לכם קנקן גדול, שיש בו מים, מיץ פטל, חלב, שאריות קורנפלקס, מרק אטריות, מיץ תפוזים ושוקו- הכל ביחד באותו קנקן.. איכס אחד גדול..

נקודה חשוכה נוספת.. כמה מהאנשים פה עולים לי על העצבים ברמת האנוכיות שהם מפגינים כלפי כל השאר  (הרבה מתוכם מהמשלחת..) יש פה אינטרנט, והוא איטי כמו צב עם שתי רגליים- אז אמרו לנו בבקשה לא לעשות וידאו סקייפינג... אז מה הם עושים?? וידאו סקייפ...! נו די, בחייאת.. זה תוקע את האינטרנט של כ-ו-ל-ם, וזה פשוט לא הוגן כלפי כולם.. אין שום דבר שתעשו שבזכותו יגיע לכם יותר אינטרנט מלמישהו אחר- אז למה בכל זאת?? (כמו שאיזו מישהי שגם ככה עולה לי על העצבים אמרה לי איזה יום 'אם יש לי את ההזדמנות לראות את הפנים של האנשים שאני אוהבת- אני לא אוותר עליה בשביל אף אחד...'  מרגיז :\

בנימה נעימה יותר- את הסבב הזה נתחיל בסוף- בשקיעה היפה שהייתה לנו ביום שבת לפני שבאו כל החניכים.. :)

יום ראשון-

קיבלנו את כל החניכות, אחת אחת, בשמחה רבה לקאבין שלנו ולמרבה המזל למרות כל האזהרות וההכנות- לא היו בעיות בחלוקת המיטות (שנים קודמות אנשים היו מגיעים בחמש ואפילו בשלוש (!!) לפנות בוקר כדי להבטיח לעצמם להיות ראשונים בתור ולתפוס לילדים שלהם ראשונים את המיטה התחתונה, ולכל החברים שלהם את המיטות שליד.. מה שיצר קליקות עוד לפני שהגיעו הילדים, וגרם להורים להגיע מוקדם מדי...) השנה עשינו "הגרלה" כשיש שתי כוסות, אחת רק עם מיטות תחתונות- שההורים ביקשו בגלל סיבות מיוחדת לקבל מיטה תחתונה, והשניה עם כל שאר המיטות, ואנחנו מחליפות בינהן למי שצריך.. והצליח לנו מאוד יפה! J

(בתמונה שכאן למטה אפשר לראות את הכוס הכתומה שהשתמשנו בה, ואת החצאיות הולה שהדבקנו לחניכות על המיטות :)

בבוקר עד אחרי ארוחת הצהריים הבנות עוד היו עם ההורים שלהן, ואחרכך התפזרנו לתוך הקאבין שלנו...

 אחר הצהריים- משחקי היכרות קצרים- ויאללה לבריכה! ומשהו שכולכם צריכים להבין- זה טקסס, ובטקסס- חם!!! אז כל יום בעיקרון יש לכל החניכים שעתיים בבריכה לפחות..! 

אימא- אל תתרגלי, רק במחנה אני מסדרת את המיטה שלי כל בוקר.. ;)

לוח פעילויות, תעודות סיום הכשרת המדריכים של המחנה...

גרייסי מקבלת בברכה את הבנות.. :)

ככה נראה קאבין מבחוץ.. :)

הCOז ואני :)

הולה עפולה.. ;)

זואי! (החברה מתגלית ששלחה ללואי מייל עליי ושענתה לי על כל שאלה שהייתה לי לגבי המחנה..!) ולידה (הג'ינג'ית) זו שרה בת' שאיתי גם ברופס...

והנה מתחילים להגיעעעע

תמונת מדריכות בונים- זה רק אנחנו (עפולה) ושרה בת' ודני (הקטנה הבלונדינית) מדריכות של בונים.. בסשן הבא (בונים C וD) יבואו עוד שתי מדריכות כי יהיו יותר חניכות.. :)

עם גרייסי

עם אנה (מימין) וסידני (משמאל)

מצאנו קן ציפורים.. אני מקווה שלציפורים שלום, בינתיים כבר נעלם הקן ועמו גם יושביו..

ארוחת ערב ראשונה עם כל המחנה בחדר האוכל- אם הייתה לי שניה אחת פנויה לשים לב לזה בכלל (יש לי 11 בנות לחלק להן את תשומת הלב שלי)- וואו אחד גדול.. הרבה יותר אנשים, רעש, בלאגן, מהומה ממה שהתרגלתי לחשוב לראות ולעשות.. פתאום שומעים את ברכת המזון מהדהדת מכל כיוון, לכל מקום שאתה הולך יש איזה חניך שנתקע בך, בקיצור, WTF אחד גדול.. J

אחרי ארוחת ערב הביאו את כולם לבית הכנסת בחוץ,לברך שהחיינו, ואחרכך התפזרנו לפעילויות ערב- לבונים ולנביאים היה APP NIGHT, שכמה שלא האמנתי בו בהכנת סגל- דווקא עבד מעולה והיה כיף חיים לכולם...

פתחנו עם החניכות שלנו מנהגי לילה- כשכולן במיטות אנחנו עוברים על נקודות האור של כל אחת ביום שהיה (חשוב מאוד- אין נקודות חושך, לא חושבים על דברים מעציבים לפני השינה..), ושרים 'שמע' ואת 'שיר הירח' (את תפילת שמע אני בטוחה שכולכם מכירים, שיר הירח הולך ככה: I see the moon and the moon sees me, the moon sees somebody I'd like to see, so god bless the moon and god bless me, and god bless that somebody I'd like to see- now close your eyes and blow a kiss to that special someone you love and miss)

ואז נותנים להן כמה דקות של "זמן פנס", שהן יכולות להאיר עם הפנסים שלהן ולעשות דברים כמו לכתוב מכתב, לצייר, לקרוא וכו'..

עוד סיפור אחרון על יום ראשון.. במיטה מעליי ישנה גרייסי, ובתחילת הלילה הראשון היא התהפכה במיטה הלוך והפוך, עד שהיא לחשה לי שהיא לא יכולה להירדם.. אז ניסינו כל מיני שיטות וזה לא עבד, ואז היא אמרה שכשקשה לה לישון בבית היא לוקחת בובה, אבל פה אין לה.. אז באקט של גאונות מצדי, זכרתי שיש לה סווצ'רט של אח שלה פה, והנחתי שבטוח יש לו ריח של בית, אז לקחתי ונתתי לה אותו לחבק, ותוך עשרים שניות היא נרדמה.  בחיים לא תיארתי לי שמשהו כזה יצליח לספק אותי במידה שזה סיפק.. J

יום שני..?

טוב, אז עוד משהו שמיוחד במחנה, הוא שיש אנשי צוות שבאים לשבוע, לתרום את חלקם לפיתוח היהדות של הילדים.. מי אלו? רבנים, רבות, רבניות, חזנים, חזניות, אנשי רוח יהודים ומשכילים בדגש יהדות מכל האיזור, שמעבירים תפילה בבוקר, או שיעור (פעמיים בשבוע אצלנו), בד"כ על תפילות, ערכים יהודיים, מצוות וכו'.

שני בבוקר היה שיעור על עזרה הדדית (או כמו שהרבי קראה (כן, קראה) לא נכון מהדף- עזרה הדאת) שהבנות השתתפו בו יפה והיה מאוד מעשיר גם לי.. (אל דאגה, בסוף השיעור הלכתי אליה ותיקנתי אותה J)

אחרכך ישבנו עם הבנות וניסחנו אמנה (קראנו לזה בעברית אמנה, אנחנו מנסים להכניס להם מילים בעברית בכל הזדמנות..), שכוללת את כללי ההתנהגות שלנו, מעין הסכם שכולם מסכימים לו, ומנסחים אותו ביחד.. J

כשסיימנו את האמנה, הלכנו ורשמנו אותה בגיר מדרכה על מדרכת ה"kikar", סוג של מדרכה בצורת מגן דוד במחנה, שחלק מהצלעות מתפצלות בה לדרכים וחלק נסגרות, ובאמצע יש גזיבו נחמד J. כתבנו בגדול את האמנה שלנו וחתמנו עליה כולנו J

אחרי ארוחת הצהריים, לקחו את כולנו (בונים+ נביאים= בוביאים) לאולם הספורט החדש (NEW ULAM), למשחק היכרות של 100 ומשהו איש, אז כל פעם אמרו לנו להתפצל מחדש לכל מיני קבוצות- פעם לפי הצבע האהוב עליך, פעם לפי טעם גלידה אהוב, חיה אהובה והבנתם את הקטע ;)

כחלק מנסיוננו להנחיל בהם כמה עברית שרק אפשר, יש לנו גם מסורת "מילת העברית היומית"- כל יום אחת מהן חושפת מילה חדשה בעברית- טבע, חיבוק, מחנה, תפילה וכו'.

עשו לנו סבב תמונות, שכולם מצטלמים עם הקבוצות שלהם, בזמן שחיכינו הלכתי לעשות כביסה עם הCO שלי, חנה, ואחרכך הכנו "תופסי חלומות יהודיים"-

מה זה תופס חלומות יהודי?? טוב, בגלל שעפ"י היהדות אנחנו מצווים להגיד שמע דבר ראשון בבוקר ואחרון לפני שהולכים לישון-  נתנו לכל אחת להכין לעצמה תופס חלומות (עם הדרכה), שכתוב עליו שמע, כדי שיראו את זה דבר ראשון בבוקר ואחרון בלילה.. קישטנו אותם בחרוזים ובצמר, ולדעתי יצא ממש נחמד J אמנם זה שילוב של פגאני ויהודי, אבל זה משהו שמאוד קל להתחבר אליו ומאוד נעים לתלות מעל למיטה.. J אפשר להגיד שאני מסתדרת יפה עם הרפורמים האלו J

יצא לי יפה? :)

מפה לשם כבר ארוחת ערב, שאחרי כל אחת כזו יש SONG SESSION, ואז היה לבנות זמן חופשי שניצלתי בו את קשריי עם אנשי הרופס כדי לפתוח את האומגה לבנות בונים J (היינו אמורים להיות ברופס, אני ביקשתי לפתוח את האומגה), והבנות נהנו מאוד כמעט כולן, חוץ מאחת מהקבוצה שלנו שפחדה מדי (מיה) ואחת מהקבוצה בצד השני של הבקתה שפחדה גם היא.. L

פעילות הערב של יום שני הייתה תחרות לימונדות (תפוזים), שהבנות זכו בה במקום השלישי (אני אובייקטיבית כשאני אומרת שהגיע להן ראשון..! זה היה ממש טעים! ;)

אחרי שמשכיבים את הבנות לישון לא כל המדריכות צריכות להיות איתן בחדר, אלא רק אחת, ככה שיוצא שכל ערב (חוץ מערבים שחובה להיות נוכחים בהם) מישהי אחרת עושה OD- (און דיוטי או אובר דוז, תבחרו איזו גרסה אתם מעדיפים) והאחרון בזמן חופשי בזולה..

(הערה- אני באו די עכשיו, ומספיקה בבלוג יותר ממה שאני מצליחה בזולה.. אולי כדאי לי להתנדב יותר לאו די..? ;) )

אז בשני בערב הלכתי לזולה והתחלתי לתכנן את הפעולה שלי לקבוצה הראשונה של הרופס שייצא לי להדריך (קבוצה בשם יהל, ע"ש קיבוץ יהל – קיבוץ רפורמי בנגב) – תכננתי ועברתי על דברים שלא הייתי בטוחה לגביהם עם מייקל (באמת שהוא נשמה), ותכננו אחלה בחלה של הדרכה לשלוש (!!) שעות לקבוצה של עשרה חניכים בנים בני 11. הידד!

אה, וגם קניתי לי מילקשייק בדולר.. החיים יפים J

שלישי- (12-06)

אז זוכרים את הקבוצה שהייתי אמורה להדריך בשלישי- יהל? זוועת עולם. בקטע אחר. קיבלתי את הקבוצה הכי לא משתפת פעולה בעולם -אחד מהם צרח במעגלים שלא קוראים לו טובי, אלא בכלל קוראים לו רייצ'ל (WTF??), אחד אחר שכב על הגב, אמר שקוראים לו קקה, והטביע נמלים עם המים שלו... וחוץ משני אלו היו עוד שניים שהלכו כל הזמן מכות, אמנם בצחוק, אבל משכו לזה המון תשומת לב כל הזמן, אחד שנראה הכי חמוד ותמים בעולם אבל כל פעם שיש איזשהו אזכור של אלימות קופץ ללבות את האש, אחד שלוקח כל הוראה רחוק מדי (תפרסו מעגל גדול- התרחק חמישה מטרים), אחד שביום הראשון של המחנה היה טמבל מספיק בכדי לדחוף את הזרוע שלו לתוך זכוכית שבורה; ועוד כמה שכשהאש מתלבה קופצים אליה, ובכללי פשוט שקטים- אי שם בתוך המוח שלי איזה חלק צרח מתסכול מתוך עצמו- מה נתקעתי עכשיו עם הקבוצה הנוראית הזו, שגם במשחק השמות (מעבירים כדור ואומרים שמות) סירבו לשתף פעולה וכששיתפו- עשו את זה גרוע מאוד בכוונה.. מה עשיתי רע שנתקעתי מכל החניכים המקסימים במחנה הזה- דווקא איתם..?

ואז חלק גדול יותר בראש שלי נזכר במורה לצרפתית מהתיכון, שתמיד אמרה שאין ילד רע יש ילד שרע לו.. החלטתי לבחון את התיאוריה הזו (ספוילר- היא התבררה כנכונה למדי) ולא התרגשתי יותר מדי מחוסר שיתוף הפעולה שלהם- הבהרתי להם יפה מאוד שאני יכולה לשחק איתם את משחק השמות שלוש שעות אם הם לא ישתפו פעולה, או שאפשר לעשות דברים קצת יותר מגניבים ברגע שאני אדע איך קוראים להם ואם הם ישתפו פעולה- ואפילו אצ'פר אותם כשהם יהיו טובים במיוחד..

וואלה? עבד! לאט לאט (לאאאאאאטטטטט) הם התחילו לשתף פעולה, ואני התחלתי ללמוד את הדינמיקה שלהם- לראות מתי צריך משחק בישיבה ומתי צריך להתרוצץ, מתי צריך לשבור את הקרח ומתי צריך לעבוד על משהו שגם ייתן להם משמעות לאחרכך..

כשהם שיתפו פעולה במיוחד אפילו הושבתי אותם במעגל ונתתי להם לשאול אותי 5 שאלות על הצבא הישראלי (הם נורא מתלהבים מזה), ולימדתי אותם איך עושים פק"לים בטירונות צה"לית J

ברוב הפעילות עד החלק הזה ההוא שקרא לעצמו קקה (ומסתבר שהוא ילד מאוד מאוד אומלל, דרך אגב) לא השתתף והמדריכים שלו אמרו שזה בסדר כי ככה הוא תמיד (L) עד שאדם (עוזר בכיר של הרופס) שהיה מדריך שלו לפני כמה שנים דיבר איתו לעזור לו להשתתף עם כולם ולבחור משחק בעצמו- וככה עשינו, וככה גם הוא התחיל להשתתף בפעילויות הקבוצתיות ולהפוך מבול עץ שלא משתתף למישהו שיכול אפילו להנהיג את הקבוצה למקומות טובים..? J

בשלב הזה כבר ממש תפסנו מומנטום, אז עברתי למשחקי בניית איזון קבוצתי ותקשורת- ואוהו כמה שהם היו צריכים אותה..! ולמרות שכמה מהם פקפקו ביכולת הקבוצה להצליח, הצלחנו לעמוד כולנו על לוח הבאלאנס, לקפוץ עליו, לעלות אליו בלי לדבר וכו' וכו'..

לקראת סוף הזמן, שכבר ראיתי כמה הם מותשים, החלטתי לתת להם שיעורי בית- לקחתי אותם ל TRUST FALL, סיפרתי להם כמה מגניב זה ואיזו תחושה טובה זה נותן – ואז שאלתי אותם מה לדעתם צריך להיות בקבוצה בשביל שהם יוכלו להתנסות בזה- וכולם ענו אמון, שאלתי אותם אם יש להם- והם אמרו שלא. שאלתי אותם אם הם רוצים שיהיה להם- והם ענו שכן.. אז נתתי להם שיעורי בית- עד סוף השבוע הבא לבנות לעצמם אמון פנים קבוצתי ברמה שתאפשר להם לעבור את הTRUST FALL, ולחשוב איך הם עובדים על זה ביחד, ומתגבשים מיחידים לקבוצה..  אמרתי להם כמה שאני מאמינה בהם, (כי בתכלס הם באמת ילדים טובים) וציינתי בפניהם כמה הם התקדמו בשלוש שעות- מלא לשתף פעולה ולא לתקשר, וללכת מכות- לקבוצה שעובדת ביחד, מתקשרת בלי מילים ומוצאת איזון פנימי. אני חושבת שזו התקדמות מאוד יפה J

לארוחת הצהריים של שלישי הגעתי בהחלט עייפה אך מרוצה, וכמו שאמרתי- ההרגשה הטובה הזו של "הרווחתי את לחמי ביושר".. J וחזרתי לבנות המקסימות שלי J

אחרי ארוחת הצהריים, ניקיון ומנוחה, עננים התאבו בשמיים ונראה כאילו עומד לרדת גשם.. ואיזה גשם ירד.. לקחו את כל BOVIIM לאולם החדש (מרכז הספורט) ותוך דקות מאז התחיל לרדת גשם, אבל יותר גרוע- התחילו רעמים וברקים ונכנסנו לכוננות טורנדו.. החוק במחנה אומר שכשיש ברקים ורעמים אסור לצאת מתחת לגג מבנה סגור, וככה יצא שנתקענו במרכז הספורט שלוש שעות ומשהו... למזלנו, המחנה מיומן מאוד בדברים מסוג זה, והפעלנו את הילדים יפה, והביאו לנו אספקה מאוד גדולה של אוריאו... J הקרינו סרט למי שרצה, חדר המשחקים היה פתוח, ובאולם יכולת למצוא כל כדור שקיים- מעולה!

אני לקחתי לי את השעה החופשית שלי בחדר ההתעמלות (כי אי אפשר היה לצאת ממרכז הספורט) ונתתי לדור (מדריך הGYMNASTICS) לעשות לי אימון מכאיב מכאיב מכאיב וללמד אותי לעשות גלגלון... אז עכשיו אני עושה אותו נכון, ורק צריכה לתרגל איך ליישר את הרגליים שלי כשאני עושה את זה J  כשחזרתי לאולם הראיתי לחניכות שלי מה למדתי, והן היו המורות הקשוחות אחרי דור, ולימדו אותי שיטות לשפר את הטכניקה שלי.. מעולה! J

שלוש שעות אחרי שהגענו- הלכנו בגשם לחדר האוכל (הברקים והרעמים הפסיקו), ועד שסיימנו לאכול ולפנות (פינוי שולחנות= באסינג= BUSING, כל אחד מפנה את מה שנשאר מהאוכל שלו לפח, את הכלים עורמים, את הסכו"ם אוספים בקופסא לסכו"ם ואת הנוזלים (החלק הכי מגעיל בעולם) שופכים לתוך הקנקנים.. :/ אחר כך באים העבודה ואוספים את הזבל והערימות שלנו, ונותנים לנו מטלית רטובה לעבור איתה על השולחן, ואחרכך אוספים גם אותה..)  עד שסיימנו את כל זה- כבר נגמרה הסופה והתבהרו השמיים.. מזג האוויר בטקסס.. לכו תבינו..

בלילה הייתה לחניכים מסיבת בריכה (הקצרה בהיסטוריה, כי ב9 וחצי הם כבר צריכים להיות אחרי מקלחת ובמיטה), סבב השינה הרגיל שלנו, ולילה טוב J

שקיעה יפה ביום שלישי (להזכירכם, שלוש שעות לפני שצולמה התמונה הזו עוד השתוללה סופה....)

מסיבת בריכה :)

רביעי..? רביעי!

רביעי היה אחד הימים הכי כיפיים שלי עד עכשיו במחנה- אם לא ה-הכי כיפי..

ברביעי בבוקר, מאחר ולא הייתה לי קבוצה להדריך (לא נשארים עם קבוצה קבועה כל הזמן, עושים רוטציה..) הלכתי עם כל מי שגם לו לא הייתה קבוצה לעשות טריינינג של רופס- (לא מלמד- תתאמן! J ) אז עלינו לדיאמונד קורס דרך קיר הטיפוס (הרבה יותר כיף מלטפס את הסיכות, למקרה שתהיתם), היינו שם ארבעה אנשים, ולא היה הרבה מה לעשות חוץ מזה ברגע שמגיעים לפלטפורמה שם...

אז הלכתי על זה.. כמו גדולה! J

מתחילים..! :)

CATWALK

ווהו :)

הליכה בין חבלים (לגמרי הכי הכי קשה..)

עייפה אך מרוצה :)

את הרשת עברתי... :)

ואת זה עברתי כבר בקלות אחרי החבלים..

עצירה לנשום לפני תחנה אחרונה
:)

ותחנה אחרונה...! :):)

אין ספק שהגיעה לי מנוחת לוחם אחרי כל המאמץ הזה, ופשוט שכבנו שם ארבעתו, עם הראש למטה, והסתכלנו חצי שעה בערך על העולם הפוך, עם השמיים האינסופיים כרצפה.. באותו רגע הגענו למסקנה המשותפת שיש לנו את העבודה הכי טובה במחנה. נקודה J.

מתפננים :)

האנה ואני :)

מסתכלים על העולם הפוך על הגובה :)

וככה זה נראה הפוך... :)

ירדנו למטה (בREPELLING- - כשעושים כמו בסנפלינג, רק שאתה עושה ביליי לעצמך תוך כדי ירידה), התקפלנו, ושוב הרגשתי את התחושה הנהדרת שהרווחתי לי לחם (ואפילו חיטה מלאה... ;))

אחה"צ היינו בבריכה ( 5 מהבנות קפצו עליי ושיחקו איתי במים- איזה כיף זההה), ואחרכך הלכנו לאגם (!!) שם עשינו מגוון פעילויות- עלינו על מתנפחים מימיים כאלו ואחרים, שיש להם מגלשות, טרמפולינות, התנדנדות לתוך המים, נסיעה בג'ט סקי (באבוב שקשור לג'ט סקי, אם לדייק) אה, כן, והבלוב.. מה זה בלוב אתם שואלים..? טוב ששאלתם..!

מטורף, הא..? אז ככה זה עובד- מישהו יושב בקצה הרחוק ופניו המיימה. כשהוא מוכן- מישהו במשקל גוף דומה לשלו קופץ מפלטפורמה בגובה שלושה מטרים אל הצד השני של הבלון, ובזאת מעיף לכל הרוחות את זה שיושב בקצה הרחוק יותר J חוויה, ללא ספק.. מטורף לגמרי J

בערב התארגנתי בזריזות, ויצאתי עם שרה בת' (ג'ינג'ית, רופס, קאבין לידי- זוכרים?), מליסה (גם איתי ברופס) וליה (שהייתה איתי בחדר כשהיינו בחדרי סגל) לNIGHT OFF! J יצאנו בזמן ארוחת הערב, ונסענו לאכול כזו בעצמנו- אכלנו במסעדה מקסיקנית (אותה רשת כמו שהיינו עם המשפחה בדלאס), הייתה לנו ארוחה טעימה ושיחה קורעת מצחוק, 

המשכנו לבילוי מבדר ויעיל בוולמרט

זה פז של שר הטבעות!!! :):)

אנחנו מאוד בוגרות במשחקייה של וולמרט :)

ומשם נסענו למילקשייק/ גלידה.. נראה לי שהתמכרתי.. J

חזרנו קצת מוקדם יחסית (לא בחצות בדיוק, הרגע האחרון לחזור)ברבע ל11, אבל זה בכלל לא נורא- כי היה לנו מאוווווודדדדד כיף J

ח-מ-י-ש-י

עשינו לבנות תפילת בוקר איתנו.. תפילת בוקר איתנו כוללת לתת להם להסתכל סביב בטבע על משהו שהן בדרך כלל היו מפספסות- לצייר אותו, לספר לנו עליו, ואחרכך כל אחת מהן הייתה צריכה "להמציא" ברכה שמודה לאלוהים על הטבע.. רבנים באשר הם היו מאוד מתרשמים מהברכות האלו J

אחרכך שוב לא הייתה לי קבוצה להדריך ברופס, אז עלינו שוב לדיאמונד קורס, רק שהפעם סתם התפננו לנו בלמעלה- גם מנוחה והתרעננות זה חשוב לאורח חיים תקין ונכון! ;)

היום המשיך כשגרתו- בריכה, מנוחה ועניינים (קניתי בגד ים חדש ויפה בוולמרט ודור צוחק עליי ומזכיר לי כל פעם שזה בדיוק כמו לקנות בגד ים בשופרסל... ;))

פעילות הערב שלנו הייתה CAMPOUT !!!! יצאנו רחוק מהבקתות (שלוש דקות הליכה מהאלפיין טאוור), עשינו מדורה! שרנו שירי מדורה! אכלנו HOBOPACKS לארוחת ערב! (קציץ בשר עם תפוחי אדמה ושאר ירקות שמחומם באריזת נייר אלומיניום) היתושים אכלו אותי לארוחת ערב!! :(

הכנו פיתות עם הרשי וחמאת בוטנים! (יאמממממממממממ, רק חבל שהפיתות לא התבשלו עד הסוף..)

שיחקנו בבלוני מים (העדפתי להשאיר את המצלמה רחוק מהפעילות הזו), והיינו אמורים לישון בחוץ, אבל ראו שועל באיזור, אז אמרנו לבנות שהולך לרדת גשם וחזרנו לישון בקאבין J

שירי מדורה..

בינתיים בחמישי חנה יצאה לDAY OFF, וג'ן ואני היינו צריכות לחלוק את האו די הלא צפוי שנחת עלינו, והיא התנדבה לעשות את זה כי היה לה מבחן ללמוד אליו.. חמוד מצידה J

שייייישייייייייייי

בגלל שאין לנו COVERAGE לעשות בשישי- הלכתי עם חלק מבנות הקבוצה לשיעור בישול עם אסתר! הכנו סלט ישראלי וחומוס. יאמ J

אחרכך עשינו לבנות שלנו פעילות סטייל "ספא"- עשינו מסיכות פנים, סידרנו ציפורניים ומרחנו לקים, ומי שלא אוהבת- הקרנו את הרקולס ;)

בריאנה (לא בטוחה שסיפרתי לכם על עבודה בכלל ובריאנה בפרט- עבודה זו התוכנית הכי מוזרה של המחנה- אלו חניכים שעולים ליב', שמשלמים מחיר של סשן אחד ונשארים שניים, והם בעצם "מדריכים בהכשרה", אבל הם גם חניכים... אז העבודה שמסופחות אלינו (נמצאות איתנו בארוחות, בפעילויות, זמן בריכה ולפני השינה וכו') הן קרי ובריאנה.. ולקטע עצוב- אימא של בריאנה נפטרה מסרטן ביום ראשון.. L אז בשישי אחה"צ בריאנה חזרה אלינו.. עוד קצת בשוק, ובכתה בתפילות שישי כששאלו לשמות של אנשים שנפטרו והנוכחים רוצים לכבד את זכרם ולהגיד את השם שלהם, אבל היא אומרת שלהיות מוסחת מהאבל בכל השגרה העמוסה של המחנה זה הדבר הכי טוב בשבילה...) בכל מקרה- בריאנה חזרה בשישי ואני מקווה שהיא בסדר..

אחרי ארוחת צהריים, מנוחה, בריכה, מקלחות והתארגנות לשבת, לבשתי את השמלה החדשה שלי (ולא, כמו שטרחתי להבהיר לדור, זה לא מוולמרט!) והלכתי למפגש משלחת (שיעמום ואף אחד לא הצליח לסתום את הפה ליותר מחמש שניות...)

צעידת שבת, ארוחת שבת, 

שירים וריקודים

חברים ונעים :)

כמה אנשייייםםםםםםםםםם

ובקטע הזה אני חייבת לספר לכם על קטע מצחיק של המחנה, שנקרא "שבת באדי" – הבנים מזמינים את הבנות להיות השבת באדי שלהם, והם רוקדים ביחד בשירים, אם אפשר יושבים אחד ליד השני בתפילות ועושים ביחד את הפעילויות שאפשר לעשות בזמן החופשי בשבת.. J

אחת הבנות שלי (בתמונה) הוזמנה ע"י הבחורצ'יק שלידה, והוא כלכך התרגש לקראת זה-  בשישי בחמש אפס אפס כשהלכנו למפגש המשלחת, הוא כבר חיכה לה במרפסת שלו, כשבתכלס כולם יוצאים החוצה רק בחמש ארבעים וחמש.. לקח לי כלכך הרבה ניסיונות לשכנע אותו להיכנס חזרה לבקתה שלו, כי היא תצא רק ב17:45 ואין לו סיבה לשבת 45 דקות בחוץ.. כלכך חמוד ומאוהב J

אחרי ארוחת ערב וסשן שירה (ראיתם כמה מלאאאא אנשים יש שם?? ימבה חניכים!!) הלכנו לתפילה לקבלת השבת בבית הכנסת,  משם לשניה וחצי של ריקודי עם, (בערך רק ג'סיקה) והלכנו להשכיב את החניכות לישון.. J המשך הלילה שלי היה קצת משעמם אבל נחמד J

עכשיו, אני יודעת שכבר יום שני, אבל לאירוע הגדול של שבת צריך לתת כבוד מיוחד.. ;)

(שימי כבר יודעת מה זה, אבל אנא השתדלי לא לספיילר לכולם J- גם מטיאס יודע, אבל הוא גם ככה לא מגיב ;))

אוהבת אוהבת אוהבת, מתגעגעת בטירוף..!!!

that's the weather, stack your chairs and we are OUT OF HERE :)

נשיקות, פשושה