My milkshake bringd all the boys to the yard, and there like, its better than yours

אז מפוסט בנושא ספציפי של שלושה ימים, איכשהו יצא שבכלל בכלל לא היה לי זמן, והגעתי למצב שאני שוב צריכה לעשות... פוסט השלמת פערים! (אימא- אמרתי לך שזה בלית ברירה יהפוך לשבועי...)

טוב, אז כמו שהצלחתם להבין מהכותרת- התמכרתי קשות למילקשייק- אני אשכרה מטה אוזן לבדוק את קריאת ה"מילקשייק חינם" של הטברנה (חצי כוס שנשארת ממילקשייק של מישהו אחר והם לא רוצים לזרוק- אז הם נותנים בחינם למישהו) כבר קיבלתי שניים כאלה, אחד חמאת בוטנים והשני עוגיות. LIFE IS GOOD J (עדכון: עוד אחד של חמאת בוטנים... הו בייבי :P )  (נכתב בשלישי 19.06)

שבת (16.06) בבוקר היה תענוג- קמתי ברבע לתשע בלי הפרעות, האח! J

התארגנתי לתפילה, לקחנו את החניכות, יש להם סט תפילות מעניין, הרפורמים האלו.. (אבא, אל תדאג, כשהם אומרים קדיש יתום אני אומרת רק אמן J)

אחרי התפילות יש "מפגש בתי כנסת" וכל הישראלים פשוט מבלים אותו עם גלידה איפשהו- שזה אחלה..  J

בראנץ של שבת קורה כל שבת וכל המחנה אוכל בו והוא כולל (מאמה מיה!!) בייגל, גבינת שמנת, גבינת שמנת עם סלמון מעושן, ריבה, חמאת בוטנים, ריבה, חסה, עגבניה, בצל (לבייגל), נודל קוגל (יאמ) ושאר דברים טעימים J

אחרי הבראנצ' לחניכים יש ארבע שעות של זמן חופשי להסתובב בין הפעילויות השונות שלמחנה יש להציע, ואנחנו... צריכים להפעיל את הפעילויות האלו.. (יאי... :/)

אז בשבת בצהריים, מצאתי עצמי עומדת שעתיים בשמש בין שלוש לחמש, מעלה ילדים על האלפיין טאוור..- תכלס, חוץ מהחום הנוראי היה מאוד מספק.. זו עבודה קשה, לפעמים גם קשה פיסית, זה המון אחריות, אבל זה באמת להקדיש את כל כולך לילד מלא חששות שנמצא על מתקן מטורף רחוק מאוד מהבית.. זה להרגיש איך הם מסתדרים, לראות מתי הם צריכים הכוונה (דברים שרואים משם לא רואים מכאן), לעודד אותם כשהם מצליחים וכשהם לא, ובעיקר לתת להם את התחושה שיש מבוגר (ממתי אני מבוגרת??) שראה את המאמץ שהם עשו וגאה בהם. לפחות אני רואה את זה ככה, וזה הופך את החום ליותר נסבל. J

כל שבת בערב קיבוץ (KIBBUTZ) מכינים ארוחת ערב שבושלה בחוץ לכל המחנה, וזה תמיד המבורגרים ונקניקיות.. נו מילא. היה טעים, ישבתי עם הבנות שלי והיה כיף J

אחרי ארוחת הערב לקחנו את כל החניכים ל"הבדלה" שנועדה להסיח את דעתם בכדי שהצגת האירוע האמיתי תהיה הפתעה.. J

זוכרים שקטעתי את הפוסט בשבת הקודמת מסיבה מיוחדת..? אז זהו, באמצע ההבדלה המזויפת שלנו, עברו אנשים רכובים על סוסים בכדי להכריז על אירוע מאוד מיוחד...

למבינים שבינכם אני רק אגיד ש...  IT'S MACCABIAH!!!

אז מה זה מכביה לכל הרוחות?? מחלקים את המחנה לארבעה צבעים- אדום, ירוק, כחול, צהוב RGBY-  ויש תחרות עצומהההה בין ארבעת הצבעים.. לכל קבוצה יש "אלופים"- בחור ובחורה מצוות המדריכים שמובילים את הקבוצה, וכל ימי המכבייה צריך ללבוש את הצבע של הקבוצה שלך, יש מיליון פעילויות עם הקבוצה שלך, שעיקר הפואנטה בהן היא לייצג ארבע תחרויות- אומנויות, ספורט, רוח, ומירוץ השליחים..

אז אמנם ידעתי את זה בשישי בערב, אבל אני הייתי בקבוצה האדומה J

האלופים הגיעו רכובים על סוסים כי ה THEME של השנה הוא ימי הביניים (קול!), והכריזו על פתיחת המכבייה והציגו את הצבעים שלנו.. J

המכבייה הייתה הפתעה לילדים הקטנים יותר, אז הבנות שלנו קצת התאכזבו שאין את פעילויות "אבודים בחלל" ו"ערב צבא" שרשמנו להן על הלוח במקום המכבייה, אבל הן התגברו על זה די מהר כשהתחלנו להסביר להן על כל מה שקורה במחנה במכבייה וחילקנו אותן לצבעים J רק חשוב חשוב חשוב להבהיר- לא מכניסים את המכבייה לקאבין. פשוט אסור. לא מכניסים תחרותיות הביתה- סוגשל.. אנחנו לא צריכים בלאגן, אז עדיף למנוע אותו מראש ;)

התכנסנו במיקומי הקבוצות שלנו, והתחלנו לעבוד על צ'ירז (עידודים, לא בלשון עובדי זרים)- שקטים ורועשים, כולם כולם כולם לובשים את הצבע של הקבוצה שלהם, 

הלכנו להבדלה אמיתית, ומשם למיטות (ככה זה כשהילדים שלך דרדסים :P ).. היה לי או די ארוך ארוך (שבו כתבתי את כל הפוסט הקודם) וגם אני פרשתי למיטה J

יום ראשון 17.06!

יום אמיתי ראשון של המכבייה- GO RED!

בראשון היה לנו ספורט (כדורגל כדורסל חץ וקשת פינג פונג, גאגא (?!) וג'סיקה-א-ת'ון (לראות מי רוקד הכי הרבה זמן את הג'סיקה) ) היה לנו משחקי ימי-ביניימים (הזה עם הרומח והסוסים), הגרסה הכי גרועה של מחניים שראיתי מעודי (נוקם), בניית מבצר וכו' וכו'..

בין לבין היה לנו רוח פרפ (הכנות לפסטיבל הרוח שהתרחש באותו ערב) שכללו הכנת מערכון שיבדר את השופטים (חצי מהחניכים של עבודה היו השופטים לאורך כל המכבייה), להכין מופע קצב ותיפוף על הגוף, horse drawn boveemer (שזה תכלס חניך של בונים או נביאים שסוחבים אותו בדלי מקושט (כרכרה?) ועושים ממנו/ממנה רויאלטי כזה, ועושים על זה נאום שלם), קישוט חד"א, וחיבור "שיר הלחימה שלנו" סבבה J

ארוחת הצהריים הייתה (כמו שאפשר בקלות לראות) לפי צבע, אחרי מנוחה וניקיון חוזרים לרוטציות של ספורט ורוח פרפ.. 

חלק הלכו קצת רחוק עם הצבעים שלהם, ובנים עם לק בציפורניים נראו יותר ויותר בתכיפות במחנה... :)

משחקי ימה"ב

מתלהבת מהאדום שלי :)

אחרי ארוחת הערב (שגם היא הייתה לפי קבוצות) היה לנו SONG SESSION שמוקדש ליום האב, (אגב יום האב, כולם אמרו לחניכים שלהם שאפשר לכתוב מכתבים ללואי ליום האב- אז אחרי ארוחת הערב לואי קיבל בערך 200 מכתבי יום האב שמח מחצי מהחניכים במחנה.. גדול!)

והייתה גם הצגת "פסטיבל הרוח" של כל הקבוצות.. J תכלס באובייקטיביות אני יכולה להגיד שהמערכון שלנו (אדום) היה הכי גרוע (הוא היה ממש גרוע), שמאדי (אחת החניכות שלי) הייתה הבובימר-אין-א-באקט הכי חמודה שהייתה נראה לי אי פעם בהיסטוריה של המחנה, שבכל שאר הדברים לא השתמשנו ביכולות המדהימות של המדריכים שלנו כדי להשוויץ (לדוגמא- הצהובים השתמשו בדור מדריך הג'ימנסטיקס לעשות פליקלאקים, הירוקים השתמשו ברן מדריך הברייקדאנס לדקה וחצי של ריקוד),ובכללי- היינו ממש אחלה J

נכון שהיא הדבר הכי חמוד בעולם??

הצגות רוח של הקבוצות השונות...

נקודת חושך ליום ראשון- מאוד רציתי מילקשייק והטברנה הייתה סגורה.. L (אבל כמו שאמרתי קודם, כבר קיבלתי אותו באבוע בוע :P )

יום שני 18.06

בשני בבוקר רשמנו את כולם למקומות שלהם במרוץ השליחים, התחלקנו לתחנות (היו 38 שכללו תריאטלון קצר, מרוצי שליחים, העברת ביצים על כפות, קליעה לסל, גילוח בלונים ועוד ועוד!), ב9:30 כבר התחיל המרוץ, וכל המדריכים שהילדים שבתחנות שלהם כבר סיימו היו צריכים לקחת אותם לתיאטרון, שם ידאגו כבר לשעשע אותם.. J ד"א, המקורות שלי מוסרים לי שזה בגלל שאנחנו היינו היחידים שלא רימו- אבל האדומים הגיעו אחרונים במרוץ.. L

אחרי מרוץ השליחים המשכנו אותם אנשים כמו ברוטציות של ההכנות לרוח פסט- להכנות לארט פסט (פסטיבל אומנות J), שכללו את קישוט התיאטרון, מספרי סיפורים, הכנת שריון חרב ושולחן עגול, חיבור המנון לקבוצה, וריקודי ימי הביניים.  כמו שבראשון הייתי במערכון- בשני הייתי במספרי הסיפורים, ותכלס- הפעם עבדנו אחד המדריכים ואני עם הילדים, ועשינו קטע מצחיק ממש, שילבנו את כל הילדים כמו שצריך- בקיצור: היה כיף בהרבה!

ארוחת צהריים כרגיל לפי צבע, הייתה לנו שחייה עם הקאבינז שלנו, ארוחת ערב שוב לפי צבע,  כשפה הגישו פירה בצבעים של הקבוצות (שקצת הפחיד את החניכים, כי היה תור מטורףףףףףףףףף לחמאת הבוטנים והריבה בסוף הארוחה הזו.. ותכלס, פירה כחול יכול להטריד קצת, לא..? J (חבל שאין לי תמונות של זה..)

קישוטי תיאטרון

כתבו כחול בבלונים

מופעים

ריקודים :)

אייתי כחול באנשים :)

ריקודי ימה"ב :)

טקס הסיום היה בתיאטרון (שקושט במיוחד לכבוד המאורע), הציגו בו גם את כל מה שאמרתי מקודם במסגרת הארט פסט,  בסוף צהוב ניצחו, אבל וואלה- הכל בסדר.. (למרות שדווקא היו חניכים שבכו..) אנחנו ספורטיביים J

האלופים שלפו חרבות מהמבצר, כשהחרב הצבועה הוא מי שניצח.. :)

באו-די של שני בערב, אחרי שכתבתי ביומן נהיה לי ממש קר ויצאתי להפשיר, ואז פגשתי את ג'ייקוב מאקבין C (אני B), שגם הוא באו די והוא בא לכיווני והתחלנו סתם לדבר באמצע השביל שבין הקאבינז, ואז אנדרו (קאבין A) ראה שאנחנו שם והצטרף- כולנו באו-די אז אסור היה לנו ללכת רחוק מדי, אבל דווקא היה נעים לשבת ככה ( כבר מזמן עברנו לישיבה) J אח"כ הגיעה חנה (הCO) ופשוט התחלנו לדבר שטויות כולנו, והחלטנו לכבות את אורות המרפסת של כולנו וללכת לצפות בכוכבים כמה מטרים רחוק יותר.. דיברנו עוד על סתם, שכבנו שם באמצע השביל אבל בעיקר.. היה כיף J

שלישי (19.06)

בשלישי בבוקר כבר הייתה לי עוד הדרכת רופס, עדיין LOW ROPES, וזו הייתה קבוצה של בנות שעבדו יפה ובכיף ושיתפו איתי פעולה- עד שהתחלנו בדברים שנותנים יותר ערך מוסף ושם החום כבר נתן אותותיו בהן והן התחילו לאבד ריכוז ולקטר.. אני מקווה שבכל זאת הספקתי איתן משהו שנתן להן משמעות, אחרת לא הגיעה לי ארוחת הצהריים שלי.. ;(

בארוחת צהריים הייתי מותשת כלכך שפשוט נרדמתי את כל השעה של מנוחה, וחצי מהשעה של ניקיון. איי קראמבה!

אחרי שחיה חופשית נהיה מאוד WINDY, הרוח נשבה חזק, עננים כיסו את שמי ברוסוויל-אדי ושחייה לפי יוניטס (להלן UNIT SWIM) התבטלה, ואיתה גם השעה החופשית שלי.. בוווו...

הבנות הכינו בתור באנק אקטיביטי מכתבים לג'ן שהייתה בדיי אוף והדביקו לה על המיטה כדי שהיא תראה אותם כשהיא תחזור :)

עננים בשמיים :)

כשנרגעו הרוחות (תרתי משמע) כבר היינו אחרי ארוחת ערב והלכנו לפעולת הערב שלנו- GIRLS NIGHT OUT, או כמו שהCO שלי אייתה את זה בלוח הפעילויות- GIRLS NIGHT OOT (זה מאוד הצחיק את הבנות), שכללה את כולן בפיג'מות, המון המון עוגיות וציפויים בכל צבע שאפשר לקשט את העוגיות שלך איתן, וכל זה בזמן שרואים בטלוויזיה עצומה את מולאן J (אני בחרתי, דא!)

כמו שאמרתי גם קודם (ובכותרת), בערב של שלישי הייתי בטברנה ואיכשהו יצא שקיבלתי שלושה מילקשייקים חינם J (הבעיה היא שגם שתיתי את שלושתם, שמנמנה שכמותי.. L)

ציפויים בכל מיני צבעים!

מיליון עוגיות!

מולאןןןןן :)

רביעי! (מתקדמים טוב.. נראה לי.. J)

בבוקר הייתה לי הדרכת רופס לקיבוץ, מה שאומר שזה לא מ9:00 עד 12:00 כמו כל שאר הימים, אלא זה בעצם 11:00- 13:00, אז בדרך כלל עושים אימוני רופס וכאלה, אבל בגלל שהיה יחסית יום מעונן והיינו רק אחי שלא הייתה לו קבוצה בכלל ומליסה ואני שלא הייתה לנו קבוצה עד 11 (קיבוץ) החלטנו ללכת ולעשות חולצות רופס בזמן הזה.. הידד! הבנות בינתיים שיחקו דיסק גולף :P

מכינים חולצות

אווווו

אההההההה

בסוף כשכן הדרכתי את קיבוץ הם היו ממש אחלה וחמודים, חלקם קצת בכיינים אבל עברנו את זה בגבורה ;) (ובכל זאת קצת התעללתי בהם J)

כשהיתה לנו שחייה חופשית עם הבנות (FREE SWIM), היה ממש מעונן פתאום, ונראה כאילו גשם מתקרב, אז ביטלו את היוניט סווים (שוב) והתבטלה לי השעה החופשית (שוב) ובערך ניצלתי את הזמן הזה כדי להתקלח ולהתארגן לקראת הדיי אוף שלי, וגם הלכתי קצת בגשם וסיימתי להכין לעצמי את החולצת רופס.. J

ב6 בערב נפרדתי מהבנות, והקטע המוזר בפרידה הזו, היא שכמה שמאיה, החניכה החצופה ואוהבת החרקים שלי, זו שאני צריכה להילחם בה כל יום כל הזמן כדי שרק תשתף פעולה ותהנה (ובסוף היא נהנית ולא מודה שהיא נהנתה)- דווקא היא שחשבתי ששונאת אותי כי אני נוזפת בה ונלחמת בה כל יום- היא זו שמבין כל הבנות רצה אליי בפרצוף עצוב כשהיא קלטה שאני הולכת, וחיבקה אותי מיוזמתה את החיבוק הכי ארוך והכי חזק- הרבה יותר מאלו שמחבקות אותי כל יום כל היום... זה ממש נגע ללבי ובאותו רגע הכעס שלי כלפיה פחת במידת 

מה.. J

נפרדנו, שכרנו את הרכב של המחנה (יום מאורגן), נכנסנו שבעה לאוטו (לירן, נועם, דוד, דור, קדימה (בריטית), אור אבידור ואני) והתחלנו את הנסיעה לכיוון אוסטין...

לירן הגאון החליט ש"אם צריך לשלם על הכביש הזה אני לא עולה עליו.!" ובסוף עשינו עיקוף גדול, נתקענו בפקקים ועלינו בסוף על אותו כביש אגרה- רק לקטע קצר יותר. נו מילא. גאון או לא גאון..?

(זה לירן, תכירו :)) 

 ולמי שעוד לא מכיר- זה דוד

בגלל שהטקסנים האלו לא חשוכי מרחבים- השמיים שלהם כלכך רחבי ידיים שכל שקיעה נראית בערך ככה- מדהים!

הגענו לאוסטין, לבית האחווה של סיגמא אלפא מיו (סאמי), שם הפתעתי ופגשתי כמה מהחברים מתגלית ששמחו ממש לראות אותי והעיפו אותי באוויר כהרגלם בקודש ;), סיכמנו שנשתלט להם שם על הספה ללילה ושנלך איתם למסיבה בלילה, ואז הלכנו לאכול, והלכנו לאכול בשר!! או וואו, איזה בשר טעים זה היה J

השתייה הייתה בגודל הראש שלנו!

דוד מצלם מעוות :)

נועם השפיצית הזאת, החליטה כשנכנסנו למסעדה ללחוש למלצרית בסוד שלדור יש יום הולדת ושאנחנו חוגגים לו היום, אז בסוף גם קיבלנו עוגה חינם! J

וואו, בשבילי? אני כלכך מופתע! (אמרנו לו שהיא עשתה את זה)

היה כל כך טעים! והכפית בגודל האוזן שלי..!

צלע ענקית!

כשחזרנו הלכנו למסיבה, את הבנים סירבו להכניס, אז הלכנו רק הבנות (הבנים ממש התעקשו שנלך והלכו בעצמם לבר- ואנחנו ממש לא רצינו ללכת בלעדיהם!) וכמה שהמסיבות האלה נשמעות מגניבות ומטורפות- היה מעאפן והזוי. הם רוקדים (בעיקר רוקדות) בצורה משפילה, זנותית ומחוסרת כבוד עצמי, מסוג הדברים שלא תמצא גם במועדון חשפנות, האלכוהול היה גרוע, ובכללי אכזבה- זה ממש לא מטורף (חוץ מרמת האי נוחות שהרגשנו שם שהייתה מטורפת) ולא מגניב בכלל. אז החלטנו אנחנו הבנות לצאת משם,  ביקרנו את הבנים בבר, לא היה מיוחד,  קנינו גלידה בשתיים לפנות בוקר באיזה חנות שפתוחה כל הזמן, וסוגשל חזרנו לבית אחווה, דיברנו איתם, צחקנו איתם (הבנים יצאו לשחייה לילית, מסתבר, אני ניצלתי את הוויפי כדי לצלצל לפטיאס ) והלכנו לישון דחוסים ביחד על הספות J

מתלהבים קצת מהטירוף האמריקאי הזה של הקולג'ים...

חמישי (21-06-12)

קמנו בבוקר ורצינו למצוא מקום נעים לאכול בו ארוחת בוקר, ורצינו ללכת גם למוזיאון האומנות באוניברסיטה של אוסטין.. דוד ודור לא רצו משהו מיוחד לארוחת הבוקר, אז הם אכלו בסטארסבאקס, מה שאיפשר לדור ללכת למוזיאון בזמן שאנחנו חיפשו ארוחת בוקר אמריקאית מסורתית! בסוף השארנו את דור במוזיאון, הלכנו לדני'ס היה טעים J

ככה נראה בית אחווה מבחוץ..  איזה מטורפים הם...!

הסתובבות בוקר באוסטין בחיפוש אחר אוכל!

היינו בקפיטול :)

דני'ס

ללירן קשה על הבוקר (צולם ב11:40)

אה-הא! ארוחת בוקר AT LAST!!! (ועכשיו לאבסורד מטורף- רואים את כל מה שיש על הצלחת הגדולה? זה עלה לי $4.50, רואים את ארבע פרוסות הלחם הקטנות?? זה עלה $2.. אבסורד!!)

"החבר'ה הטובים"

מחייכים :)

משם נסענו לבסט ביי, ולאאוטלט (התחדשתי לי כמובן בחולצות טומי J), שחבל שלא היה לנו בו קצת יותר זמן  L

אנחנו רואים טלוויזיה תלת מימדית- אנחנו לא יכולים לשים לב אלייך..

אור קנה לשני (מישהי מהמשלחת) סוכריית עקרב , דור מדגמן אותה יפה :)

היפהפיות הנרדמות שלי.. ;)

הנסיעה חזרה הייתה מצחיקה לאללה, לירן ואני מצאנו תחנה של מוסיקה מקסיקנית ברדיו, ולירן "תרגם" את השירים לערימת שטויות מבדרת בעברית J

עוד נקודה חשובה על הנסיעה- אני הייתי המנווטת הרשמית שלנו לאוסטין וחזרה, כמו גם לכל מקום שהיינו צריכים להיות בו. ניצלתי את כישורי הניווט המעולים שלי (וכחלק מזה התעלמתי לחלוטין מחלק מההוראות של מכשיר הניווט המעולה שלי –בהומאז' לנדב) והגענו בשלום לכל מקום! יאי J

חזרתי קצת בשוק למחנה, פתאום נפלה עליי כל ערימת האחריות והוצפתי הלם- הבנות כבר ארזו כמעט את כל הדברים שלהן,  הגעתי בדיוק בזמן בשביל שכולן יחתמו לי על חולצה (ווהו J) ויכתבו גם הקדשות, קיבלתי עוד חיבוק ארוך מכולן ובמיוחד ממאיה, התארגנו ואחרי ארוחת ערב כבר הלכנו לפעילות סגירת הסשן.. הפעילות הייתה מעין מסלול מכשולים שמתאר את כל מה שהם עברו במחנה, שהסתיימה בצפייה בכוכבים. בסוף הפעילות אמרו להן לבחור קבוצת כוכבים עם חברה/ כמה חברות, שבכל פעם שהן יסתכלו  עליה הן ייזכרו אחת בשניה ובל הכיף שהן עשו ביחד.. אז אוליביה, מגן, ומאיה באו אליי ושאלו אותי אם אני רוצה לבחור איתן את הדובה הגדולה J עלתה לי לחלוחית בזוית העין באותו רגע.... ;)

שישי (22-06-12)

אריזות אחרונות (שקי שינה, כלי רחצה), עשינו חלוקת פרסים של הקאבין, ("המעודדת הכי טובה בקאבין" "הכי סביר שתהיה נשיאת ארה"ב" וכו').

חיכינו לכל ההורים עם כל הדברים (את המזוודות הגדולות לקחו לאיפה שנותנים להורים לחנות),בחדר האוכל, היו המון חיבוקים והיה הרבה בכי, היה לי חבל שהן עוזבות, אבל בסופו של דבר, עד ארוחת הצהריים כולן כבר עזבו.. L

בינתיים, רוני ואנדרו ניסו לחשב את הנוסחה שתגיד לך כמה רחוק תעוף ב-בלוב רק בעזרת המשקל שלך ושלו.

אחרי ארוחת הצהריים ישבנו הCOז ואני על תיקי החניכים של החניכות החדשות.. הן שתיהן עשו את זה ממש מהר כדי שיהיה להן יותר זמן פנוי, ובתכלס עברנו על זה וסיימנו את זה,   אבל אני רציתי לעבור על זה בעצמי ויותר לעומק..  אז נשארתי עוד שעה... J

היה גם מפגש משלחת- כרגיל הרבה יותר מדי רעש ופחות מדי יעילות.. התפילות של שבת היו נעימות ויפות כרגיל בשקיעה, ויש לי מנהג לימי שישי- אני נותנת ללירן לקדש ולברך ועוקבת אחריו במילים (אומרת אמן כשצריך) – הרפורמים האלו עושים קידוש מוזר, אז מצאנו לנו פתרון יצירתי J

לא היה לי חשק גדול במיוחד לריקודי עם בערב, אז הלכתי להכין לי שוקו, אחרי שכל החניכים הלכו לישון נפגשנו הצוות כרגיל לשיחת שישי בערב עם לואי (כולם שם חוץ ממי שעושה או-די), איה (ראש המשלחת שלנו) החליטה שהיא מנדבת אותי להחזיר עטרה ליושנה, ולהקים מחדש מנהג GFC – שולחן עברית בבראנצ' של שבת! כמובן, כי קשה עליי היכולת להגיד לא, לקחתי על עצמי את המשימה. תיכף תראו מה יצא J

עונג שבת (המון אוכל באמצע הלילה), שיחה ארוכה עם פטיאס באמצע הלילה (3>) ולישון.. J

שבת! 23-06-12 (ופה נסיים לסבב השלמת הפערים הנוכחי)

אז קמתי בבוקר מוקדם, הכנתי תפריט בעברית-הגייה בעברית- אנגלית שמה שכתוב בו הוא כל מה שיש על שולחן הבראנצ' בשבת, הדפסתי אותו, ערכתי שולחן מקושט ומיוחד (אין ספק שקיבלתי הכשרה טובה בבית לדברים האלו) והאמת? הילדים התלהבו בטירוף, שיתפו פעולה עם לבקש את הדברים בעברית (Could you please pass me a MAPIT? TODA!), וקיבלו פרסים בסוף (ואפילו לא הצטרכו אותם, אבל שמחו מהם ללא ספק.. J)!

השולחן המקושט שלי.. :)

תפריטים בעברית!

יש מגן דוד על הנודל-קוגל..

ככה נראה התפריט מקרוב.. ;) :)

וככה הסתובבתי אני כל היום.. ;) 

מאחת עד שלוש הייתי באומגה להדרכת רופס של שבת, עבדתי קשה אבל הצלחנו להעלות את כל הילדים שרצו לעלות, והיה מגניב J

מקלחת, התארגנות ויצאנו לנייט אוף של צוות בונים! J  (בשלב הזה תהיתי לעצמי איך בדיוק מיום שאמור להיות חופשי ומלא בזמן לכתוב ולעדכן לא נשארה לי שניה לרפואה..??)  הלכנו לאכול מקסיקני (שוב), היינו בקניון וקניתי לי שורטס חדשים (כי זה בערך הדבר הכי שימושי פה במחנה), משם עברנו באיזה מקום של גלידות ומילקשייקים ונחשו מה..? לא קניתי כלום! J (אפילו לא מילקשייק)

הייתי קצת בזולה אחרכך, ומשם למיטה- יום ראשון מגיעות חניכות חדשות וצריך לצבור אנרגיות חדשות.. J (המשך יבוא, בתקווה בקרוב!)