היי כולם :) חזרנו לסיבוב שני! מקווה שהגבתם בראשון ;)
מישהו חוץ מאחותי כבר מצא את החתול..? ;) תמשיכו לחפש!!!
יום רביעי בבוקר התחלנו כרגיל בהקדמות (בדיחות, מילת היום שלך, תדריך קצר של מה אנחנו עושים באותו יום ומה בדיוק קורה איתנו וכאלה..)
אז ברביעי בבוקר הלכנו לALPINE TOWER
(# ALPINE TOWER- המגדל- כמו שרואים בתמונה, הוא שתי פירמידות שבנויות אחת לתוך השניה, כשהקטנה יותר פונה עם הקודקוד מטה והיא העליונה. על כל צלע של הצורה שנוצרת בסוף יש דרך אחרת לטפס ולעלות לפסגה, בפנים (בחלל המוזר שבין לבין) יש נדנדה, ובעיקרון יש איזה מיליון דרכים לעלות על המגדל הזה- לטפס בסולם יעקב, דרך הרשת, דרך הקורות המתנדנדות- יו ניים איט! למעלה יש מרפסת ובכללי המתקן הזה מאוד מספק ומאוד SELF ACHIEVING. והוא גם ענק. ממש! [כמו כל דבר בטקסס, מסתבר])
מדגימים טכניקות טיפוס..
מייקל מסביר משהו? לא יודעת, זו פשוט תמונה מקסימה של בנאדם מקסים :)
מי מוצא כמה אנשים יש על המגדל פה? ^ ;)
הגיעו למעלה ;)
רוני עולה.. :) האמת שבזמן הזה לא יצא לי לעלות על המגדל בכלל, כי זה היה לפני ארוחת צהריים וכי הייתי עסוקה בלצלם ובלעשות ביליי.. הסירו דאגה מלבכם- עליתי על המגדל ואפילו עשיתי דברים ממש מגניבים שם.. חכו ותראו :)
אחרי הקינוח אצל לואי, עברנו ברופס לאטרקציה חדשה, שנפתחת השנה בפעם הראשונה (אם אינני טועה), ושמה בישראל הוא:
# DIAMOND COURSE- למרות שבתכלס זה בכלל מלבן.. חחח :) זה מסלול מכשולים בגובה 10-12-15 מטר (אני באמת שלא זוכרת, אבל זה גבוה יותר מכל העצים במחנה, ככה ש...?) שכולל שש פאות (במקור זה אמור להיות בצורת יהלום), הראשונה היא פלטפורמה, השניה (מימין) היא לוחות מופרדים שצריך ללכת עליהם לכיוון התחנה הבאה, השלישית היא שני כבלים שצריך ללכת עם הידיים על אחד והרגליים על השני (במאונך כמובן) וללכת כמו סרטן קטן עד לתחנה הבאה, שהיא הרבעית- הרשת הגדולה שאתם רואים ממולכם, שצריך לעבור אותה בכדי להגיע לתחנה החמישית- שהיא כמו השניה, רק שבמקום להחזיק כבל למעלה עם הידיים, צריך להישאר יציבים בעזרת חבלים שתלויים מגבוה יותר, וצריך להחליף חבל ככל שמתקדמים, ואז מגיעים לתחנה השישית והאחרונה- CATWALK/ קורה. אל המגדל אפשר להגיע ע"י טיפוס על שני סוגי קירות טיפוס (מאונך ומשופע) או ע"י טיפוס על יתדות שממוסמרות לאחת מקורות הפאה של הפלטפורמה....
אנחנו טיפסנו דרך היתדות (הכי קשה- אלא מה??), ופה עשינו את זה בלי ביליי חיצוני, אלא יכולנו לבחור בין:
#לובסטר קלאוז (חבלים שאתה מהדק כל פעם מחדש ליתדות (כל יתד היא בצורת חצי עיגול ונכנסת לתוך הקורה, ככה שאפשר לחבר לתוכה דברים וקליפסים כאלה של טיפוס- אנחנו קוראים לזה קרבינות, בארץ זה שאקלים..) לובטר קלאוז פשוט מחברים כל פעם ליתד גבוה יותר ויותר, ויש להם מנגנון בולם זעזועים לנפילות מאוד קיצוניות, ויש שלושה קצוות- אחד שמחובר אליך ושניים שאתה מחבר לדברים שאתה מטפס עליהם- אחד בכל פעם, ככה שבכל מצב אתה מחובר למשהו ואין סיכוי שתהיה לבד באוויר.
# CABLE GRABBER, שזה מן מנגנון שאתה מפרק ומרכיב מחדש על הכבל (שמחובר לעמוד ומקביל אליו במאונך), שיכול לזוז רק אם אתה מושך אותו למעלה, וכשהוא נמשך למטה הוא ננעל, ככה שאם אתה נופל או הוא אוטומטית ננעל.
אנחנו עלינו את העלייה בתמונה שכאן למעלה בשתי הדרכים- אני בחרתי בקייבל גראבר, היה מפחיד רצח אבל עליתי על השטוגי הזה ואני סופר גאה בעצמי שעשיתי את זה (חוץ מהמנגנון הזה שום דבר לא החזיק אותי.. פחד אלוהים, נשבעת לכם..) כי זה קשה גם פיסית וגם נפשית.. לא יודעת.. הייתה לנו מישהי שנשברה בבכי באמצע העלייה.. בסוף עשו לה ביליי בעלייה הזאת והיא הצליחה לעלות על זה...
הנקודה הזו שאתם רואים כאן בתמונה (מעבר לזה שרואים את הפסגה של האלפיין טאוור מפה), היא אחת הנקודות הכואבות שלי השבוע.. בשביל לעבור את המסלול צריך להיות מחוברים עם איזה משהו צהוב כזה (תראו בטח בתמונות) לכבל מלמעלה, ובשביל להתחיל את המסלול צריך לרדת איזה מטר ביתדות.. עכשיו, העלייה לפלטפורמה כשלעצמה הייתה מאוד קשה לי, וכשהגעתי לרדת ולהתחיל את המסלול פשוט התחלתי מסיבה לא ברורה כלשהי לבכות :( היה לי נורא קשה לחשוב על עצמי עושה את זה, ופשוט הרגשתי שעברתי מספיק ליום אחד ושאני בסדר עם לנסות את זה שוב ביום אחר, כשיהיה פחות לחץ (עלינו כל הצוות לפלטפורמה, כי זה מגניב, ולא היה עוד הרבה זמן בשבילי לעשות את המסלול, אז היו קריאות (מצד הבנים הישראלים בעיקר) של "אם את הולכת על זה- תעשי את זה מהר, כי אני מת מרעב.." וכל מיני שטויות שלא הכי בא לי לשמוע כשאני בשיא הלחץ הפנימי שלי. נו מילא. כבר סיכמתי עם עצמי שאני אעשה את זה בניחותא שלי ביום אחר :) כשאני אעשה את זה גם תראו את התמונות- היו סמוכים ובטוחים. :)
זווית טובה יותר על כל סיפור העלייה ביתדות...
החברים שכן עשו את המסלול עצמו (שמים לב לכבלים הצהובים שמחברים אותם לכבלים למעלה?)
הגעתי למעלה :) (מבועתת מבפנים)
אל דאגה, גם פה כולם קשורים עם לובסטר קלאוז לגדות הפלטפורמה..
GROUP PHOTO!
זה החיבור של הדבר הצהוב הזה.. ולמקרה ששאלתם את עצמכם- שאלתי בערך חמש פעמים- אין דרך ליפול עם הדבר הזה מלבד לנתק את עצמך מהרתמה בערך..
תמונה קבוצתית מרחוק ;)
אלו הם המדריכים שלנו לשבוע ההכנה, מימין רובי ומשמאל ארט- הם פשוט אדירים.. כלכך חבל שהם עזבו בסופ"ש כי הם היו פשוט נהדרים וגם לאלו מאיתנו שהיו הכי מנוסים (גם האחראי עלינו במהלך הקיץ- שון) היה כלכך הרבה מה ללמוד מהם..!
אחר הצהריים נסענו לערב בחוץ- פיצה אכול כפי יכולתך (על חשבון המחנה), כשהקינוח היה פיצת תפוחים (פאי תפוחים אפוי על בצק פיצה), סינמון רולס טעימים ובראוניז שפרשתי מהם באמצע כי הם לא היו עד כדי כך טובים ועוד היתה לי פיצה תפוחים), הייתה הסתובבות בקניון והסתובבתי עם בחורה סופר מגניבה בשם גולדי, והיה מצחיק :)
וכמה שעות בוול מארט..
נסענו לשם באוטובוס של מיס סאנדיי (שימי- מכירה?), ובתמונה כאן אפשר לראות את אדם (רופס) וליה (איתי בחדר) :)
בסוף יצאתי בנזק די גדול, אבל אני חושבת שאני אשרוד ;) קניתי קניות חכמות בוול מארט- למרות שהשעתיים שהייתי שם היו סבל טהור.. כל הניאון והמבחר האינסופי הזה עושה לי כאב ראש נוראי וגורם לי להרגיש כאילו המוח שלי נוזל מהאוזניים.. יצאתי משם תשושה ומותשת, לא יודעת מה ימינה ומה שמאלה :(
אה, והייתי הקופאית של עצמי מאיזושהי סיבה לא ברורה, והגעתי למסקנה שאני לא רוצה לעסוק בזה כמקצוע לעולם. וזהו :) ברביעי הקרוב יהיה שוב וול מארט..! איך אני אשרוד?!?!
בשעה טובה הגענו ליום חמישי! :)
כשהלכנו לכיוון הדברים של הרופס השמיים נראו ככה...
וזה רק הלך והחמיר..
והחמיר..
והחמיר..!!
ואז נרגעה התחלת הטורנדו הקטנה, כשראינו שיש ברקים החלטנו לוותר על הטיפוס לבוקר הזה, והתחלנו ללכת עד ש..
ירדו עלינו טיפות גשם (ענקיות, כמו כל דבר בטקסס), והופ- כבר לא צריך מקלחת היום! :)
ולמי שלא הבין- על זה הכותרת! :)
אז השתכנו בינתיים בחדר האתלטיקה!
עשינו המון שטויות!
אחי מרחרח את כפות הרגליים שלו (מישהו קצת הסריח.. בסוף זה לא היה אחי..)
רוני צוחקת :)
סרטון מהמצחיקים אי פעם!! :):)
בינתיים, בתכלס היינו אמורים ללמוד חילוץ- היה מגניב, אילתרנו דברים על הקירות כדי לחלץ את זה ;)
וכל השאר השתובבו :)
אחרי ארוחת הצהריים השמיים התבהרו, והלכנו לנסות פרקטיקה של חילוץ!
רובי מחלץ את האנה
אני מוכנה שגרי תחלץ אותי! :)
READY FOR MY RESCUE!
הולכת למצוא נקודה טובה להיתקע בה ו"לעקם משהו"
" אוי לא!! נתקעתי! סובבתי את היד! אאוץ'! כואב לי! הצילו!! :)"
והנה גרי הגיבורה באה להציל אותי! :)
מדגימה את היד המעוקמת ;)
"בואי מהררררררררר"
והנה היא חילצה אותי :)
#חילוץ- על כל מתקן זה שונה, אבל בעיקרון זה לסדר דרך להוריד בזהירות את מי שנפצע/ תקוע חזרה לאדמה בלי התערבות שלו בתהליך..
ועכשיו גרי ואני עושות ביליי לרוני ולמליסה
כמו שרואות עיניכם, רוני לוקחת את עניין החילוץ מאוד ברצינות.
אנחנו לעומתה דווקא מתפקסות במטרה (שימו לב שאחנו מעוגנות לספסל) כל אחת מאיתנו עושה ביליי לאחת הבנות על המגדל (רוני/ מליסה), וכשרוני מחלצת את מליסה היא קושרת אותה אליה, ככה שבעצם בפעולה כזו רוני ומליסה הן יחידה אחת וגרי ואני צריכות לשתף פעולה ולעבוד בתיאום בתהליך ההורדה שלהן כדי שהעומס הנוסף לא ייפול על מישהי מאיתנו.
והנה הן מצליחות!
וסתם לשעשע אתכם- האנה חילצה את סאם :)
רוני ואני אחרי יום מתיש..! (עשיתי המון המון ביליי באותו יום, שזה מעולה, כי זה בערך רוב העבודה שלנו ברופס במשך הקיץ, ואל דאגה, זכיתי גם לעוד זמן טיפוס בשישי- שבת!)
גרי, שכלכך פחדה לעלות אחרי נקודה מסויימת במגדל, גילתה שכשהיא הייתה צריכה לחלץ אותי פתאום נעלמו המחסומים שלה, ואחר כך היא גם עלתה כל הדרך לראש המגדל! מרשים :)
שרה מחלצת את אדם על הדיאמונד קורס
אח"כ (ובקושי הספקנו להגיע לארוחת ערב- אנחנו לגמרי הנטחנים של הסגל) היה איזה אירוע משלחתי, שאיחרתי אליו בטירוף (כי הייתי צריכה לאכול..), אז ניצלתי את הזמן בלעשות שטויות :) זה טל, אגב, אחד המאבטחים.. :)
היו קצת תחרויות ספורט (הגעתי בסוף חח)
ובעיקרון אח"כ הייתה מסיבה שהעדפתי להפסיד לטובת הפוסט הקודם (:( ? :)?) ועכשיו אני מסיימת כאן מכמה סיבות:
1. לכלול את הסופ"ש כיחידה אחת
2. לא להפסיד את המסיבה שמתרחשת ברגעים אלו ממש
3. עייפתי, וזה פוסט ארוך :)
מקווה שנתראה בקרוב- אין לי זמן לנשום!! :)
אוהבת מאוד ומתגעגעת לכולכם כלכך!! 3>
לילה טוב!
מישהו חוץ מאחותי כבר מצא את החתול..? ;) תמשיכו לחפש!!!
כדי לשבור את הקרח שלפני היומיים האחרונים (רביעי וחמישי),[ככה זה היה במקור, כנראה שעכשיו ייכנסו גם שישי ושבת] אני אמצה בהעתקה ישירה מנדב נקודות חיוביות ושליליות בינתיים...
אז... בחיובי יש את רוב האנשים (כולל עובדי המטבח והאחזקה החמודים :) (עם האחזקה אני מדברת בספרדית והן מתלהבות ממני ;) יש את ההרפתקה הענקית שכל הסיפור הזה מבחינתי, העובדה שאני בערך מצליחה לשמור על תזונה טובה (עם קצת חטאים, אבל אני בעיקר טועמת עכשיו, ואני מאוד מעדיפה לשמור גם על האוכל שלי בעתיד...)
יש את כל הסיפור של הרופס, שזה כשלעצמו מסע גדול לתוך הבפנוכו של עצמך, ההתלהבות של כולם והמחמאה הגדולה שקיבלתי היום :) (אני אספר אחרכך..)
ויש את התפילות של שישי, כל הטבע הגועש והרועש מסביב והכיף הבלתי נדלה!
בשלילי יש הרבה מאוד חרקים. בכל מקום... יש נמלי (נמלות?) אש, יש חרקים שחורים ומרגיזים (שילוב של זבוב ונמלה גדולה), צרצרים, צרעות, עכבישים, יתושים, זבובים, חרקים קטנטנים וכמעט לגמרי שקופים שעוקצים אותך ואתה לא רואה אותם, חיפושיות ענקיות שחורות עם שריון (אחת נכנסה לי לסנדל- לא נשכח ולא נסלח!) שמשילות את העור שלהן ומשאירות אותו בכל מקום ובכללי- כל סוג של חרקים, וזה די מגעיל.. הם יוצאים מהפתח של הכיור, מתהלכים לידך במקלחת, על כל הרצפה, בחוץ, בפנים ובכל פעם שאני יושבת על הקרקע משהו עוקץ אותי :(.. (וכמו שאמרו לי כבר קודם- WELCOME TO CAMP AND WELCOME TO TEXAS).. חוץ מהחרקים אני לא אוהבת את חלק מהאנשים (קטן מאוד, אבל בכל זאת), את העובדה שאין לי זמן לנשום, את זה שהיינו פה כל השבוע בלי לדעת איזה יוניט (קבוצת גיל) נדריך ועם מי נהיה, ואת העובדה שכל האוכל פה משמין...
עוד פינה מיוחדת- אילו חיות פגשתי בינתיים..?
1. בואש!
2. שועל!
3. סנאים!
4. נשרים!
5. יש פה פרפרים בכל מקום!
6. מגוון מיוחד של ציפורים :)
7. לטאות!
8. צפרדע (שמגיעה עם סיפור מהמצחיקים שיש)
לרוע המזל עוד לא פגשתי ארמדילו :( איפה אתם חמודים??
לבקשת הקהל- המילון השלם למונחי רופס- (אולי אני אהפוך את זה למשהו קבוע בצד הבלוג כמו פינת הידעת? נראה..)
# ביליי- BELAY- אבטחה- לאבטח מישהו.. זה גם שם עצם וגם פועל. האבטחה זה בעצם מי שמחזיק את החבל שאתה תלוי בו, ובעזרת מכשיר ביליי שעובד על חיכוך בולם נפילה אפשרית שלך ומותח עליך את החבל כדי שאם תיפול לא תיפול הרבה/ רחוק.. (הפך את הפוסט הקודם ליותר
#CATWALK- מסלול- קורת עץ בגובה 10 מטרים באוויר שהולכים עליה. מפחיד וסופר מגניב (מה שעשיתי בשלישי)
# LOW ROPES/ LOW ELEMENTS- כל מה שעושים על הקרקע ולא צריך לאבטח בביליי, כולל בתוכו משחקי גיבוש קבוצה, משחקי היכרות, משחקי בניית אמון וכו' וכו'.
(מונחים חדשים יגיעו כל פעם שיהיה משהו שעוד לא ראיתם ואולי כדאי להסביר עליו ;))
בשלילי יש הרבה מאוד חרקים. בכל מקום... יש נמלי (נמלות?) אש, יש חרקים שחורים ומרגיזים (שילוב של זבוב ונמלה גדולה), צרצרים, צרעות, עכבישים, יתושים, זבובים, חרקים קטנטנים וכמעט לגמרי שקופים שעוקצים אותך ואתה לא רואה אותם, חיפושיות ענקיות שחורות עם שריון (אחת נכנסה לי לסנדל- לא נשכח ולא נסלח!) שמשילות את העור שלהן ומשאירות אותו בכל מקום ובכללי- כל סוג של חרקים, וזה די מגעיל.. הם יוצאים מהפתח של הכיור, מתהלכים לידך במקלחת, על כל הרצפה, בחוץ, בפנים ובכל פעם שאני יושבת על הקרקע משהו עוקץ אותי :(.. (וכמו שאמרו לי כבר קודם- WELCOME TO CAMP AND WELCOME TO TEXAS).. חוץ מהחרקים אני לא אוהבת את חלק מהאנשים (קטן מאוד, אבל בכל זאת), את העובדה שאין לי זמן לנשום, את זה שהיינו פה כל השבוע בלי לדעת איזה יוניט (קבוצת גיל) נדריך ועם מי נהיה, ואת העובדה שכל האוכל פה משמין...
עוד פינה מיוחדת- אילו חיות פגשתי בינתיים..?
1. בואש!
2. שועל!
3. סנאים!
4. נשרים!
5. יש פה פרפרים בכל מקום!
6. מגוון מיוחד של ציפורים :)
7. לטאות!
8. צפרדע (שמגיעה עם סיפור מהמצחיקים שיש)
לרוע המזל עוד לא פגשתי ארמדילו :( איפה אתם חמודים??
לבקשת הקהל- המילון השלם למונחי רופס- (אולי אני אהפוך את זה למשהו קבוע בצד הבלוג כמו פינת הידעת? נראה..)
# ביליי- BELAY- אבטחה- לאבטח מישהו.. זה גם שם עצם וגם פועל. האבטחה זה בעצם מי שמחזיק את החבל שאתה תלוי בו, ובעזרת מכשיר ביליי שעובד על חיכוך בולם נפילה אפשרית שלך ומותח עליך את החבל כדי שאם תיפול לא תיפול הרבה/ רחוק.. (הפך את הפוסט הקודם ליותר
#CATWALK- מסלול- קורת עץ בגובה 10 מטרים באוויר שהולכים עליה. מפחיד וסופר מגניב (מה שעשיתי בשלישי)
# LOW ROPES/ LOW ELEMENTS- כל מה שעושים על הקרקע ולא צריך לאבטח בביליי, כולל בתוכו משחקי גיבוש קבוצה, משחקי היכרות, משחקי בניית אמון וכו' וכו'.
(מונחים חדשים יגיעו כל פעם שיהיה משהו שעוד לא ראיתם ואולי כדאי להסביר עליו ;))
אז אחרי כל ההקדמות....שנתחיל את יום רביעי..?
יום רביעי בבוקר התחלנו כרגיל בהקדמות (בדיחות, מילת היום שלך, תדריך קצר של מה אנחנו עושים באותו יום ומה בדיוק קורה איתנו וכאלה..)
אז ברביעי בבוקר הלכנו לALPINE TOWER
(# ALPINE TOWER- המגדל- כמו שרואים בתמונה, הוא שתי פירמידות שבנויות אחת לתוך השניה, כשהקטנה יותר פונה עם הקודקוד מטה והיא העליונה. על כל צלע של הצורה שנוצרת בסוף יש דרך אחרת לטפס ולעלות לפסגה, בפנים (בחלל המוזר שבין לבין) יש נדנדה, ובעיקרון יש איזה מיליון דרכים לעלות על המגדל הזה- לטפס בסולם יעקב, דרך הרשת, דרך הקורות המתנדנדות- יו ניים איט! למעלה יש מרפסת ובכללי המתקן הזה מאוד מספק ומאוד SELF ACHIEVING. והוא גם ענק. ממש! [כמו כל דבר בטקסס, מסתבר])
מדגימים טכניקות טיפוס..
מייקל מסביר משהו? לא יודעת, זו פשוט תמונה מקסימה של בנאדם מקסים :)
מי מוצא כמה אנשים יש על המגדל פה? ^ ;)
הגיעו למעלה ;)
רוני עולה.. :) האמת שבזמן הזה לא יצא לי לעלות על המגדל בכלל, כי זה היה לפני ארוחת צהריים וכי הייתי עסוקה בלצלם ובלעשות ביליי.. הסירו דאגה מלבכם- עליתי על המגדל ואפילו עשיתי דברים ממש מגניבים שם.. חכו ותראו :)
אוקיי, אז הבנתם את כל סיפור הביליי, אבל אם אתה עושה ביליי לבנאדם ששוקל הרבה יותר ממך- אתה לא עף באוויר?!?!
אז קודם כל- אתה כן, וכמו שהראיתי בפוסט הקודם- אפילו אפשר לעשות ביליי בזמן שאתה באוויר! :O
מה שכן, לא רצוי שזה יקרה, אז בשביל זה יש לנו:
# עוגן- מישהו שמחזיק אותך מהרתמה בגב ושם יד על הכתף שלך כדי לייצב אותך/ קשירה למשהו כבד (כמו בול עץ שיועד לכך) ואליך, ככה שלא משנה כמה כבד הבנאדם שעלול ליפול- אתה יציב ויכול לעשות לו ביליי כמו בנאדם :)
בתמונה למעלה אתם יכולים לראות את שון, את העוגן של מי שעושה שם ביליי ואת ירדן מדגמן רתמות
אחרי ארוחת הצהריים הלכנו לבית הקיץ של לואי (לואי הוא מנהל המחנה למי שעוד לא זוכר, ויש לו ולאשתו בית בתוך המחנה, למרות שהם גרים במרחק 20 דקות נסיעה מהמחנה, והבית ממש פונה אל האגם, ככה שיש אחלה נוף) והוא הזמין את כל המשלחת שהגיעה מוקדם יותר אליו לקינוח של פירות ועוגיות וגלידה :) כיף! התמונה מלמעלה כאן זה הנוף שיש לו מהמרפסת/ מהסלון אם הוא פותח את התריסים :)
אחרי הקינוח אצל לואי, עברנו ברופס לאטרקציה חדשה, שנפתחת השנה בפעם הראשונה (אם אינני טועה), ושמה בישראל הוא:
# DIAMOND COURSE- למרות שבתכלס זה בכלל מלבן.. חחח :) זה מסלול מכשולים בגובה 10-12-15 מטר (אני באמת שלא זוכרת, אבל זה גבוה יותר מכל העצים במחנה, ככה ש...?) שכולל שש פאות (במקור זה אמור להיות בצורת יהלום), הראשונה היא פלטפורמה, השניה (מימין) היא לוחות מופרדים שצריך ללכת עליהם לכיוון התחנה הבאה, השלישית היא שני כבלים שצריך ללכת עם הידיים על אחד והרגליים על השני (במאונך כמובן) וללכת כמו סרטן קטן עד לתחנה הבאה, שהיא הרבעית- הרשת הגדולה שאתם רואים ממולכם, שצריך לעבור אותה בכדי להגיע לתחנה החמישית- שהיא כמו השניה, רק שבמקום להחזיק כבל למעלה עם הידיים, צריך להישאר יציבים בעזרת חבלים שתלויים מגבוה יותר, וצריך להחליף חבל ככל שמתקדמים, ואז מגיעים לתחנה השישית והאחרונה- CATWALK/ קורה. אל המגדל אפשר להגיע ע"י טיפוס על שני סוגי קירות טיפוס (מאונך ומשופע) או ע"י טיפוס על יתדות שממוסמרות לאחת מקורות הפאה של הפלטפורמה....
אנחנו טיפסנו דרך היתדות (הכי קשה- אלא מה??), ופה עשינו את זה בלי ביליי חיצוני, אלא יכולנו לבחור בין:
#לובסטר קלאוז (חבלים שאתה מהדק כל פעם מחדש ליתדות (כל יתד היא בצורת חצי עיגול ונכנסת לתוך הקורה, ככה שאפשר לחבר לתוכה דברים וקליפסים כאלה של טיפוס- אנחנו קוראים לזה קרבינות, בארץ זה שאקלים..) לובטר קלאוז פשוט מחברים כל פעם ליתד גבוה יותר ויותר, ויש להם מנגנון בולם זעזועים לנפילות מאוד קיצוניות, ויש שלושה קצוות- אחד שמחובר אליך ושניים שאתה מחבר לדברים שאתה מטפס עליהם- אחד בכל פעם, ככה שבכל מצב אתה מחובר למשהו ואין סיכוי שתהיה לבד באוויר.
# CABLE GRABBER, שזה מן מנגנון שאתה מפרק ומרכיב מחדש על הכבל (שמחובר לעמוד ומקביל אליו במאונך), שיכול לזוז רק אם אתה מושך אותו למעלה, וכשהוא נמשך למטה הוא ננעל, ככה שאם אתה נופל או הוא אוטומטית ננעל.
אנחנו עלינו את העלייה בתמונה שכאן למעלה בשתי הדרכים- אני בחרתי בקייבל גראבר, היה מפחיד רצח אבל עליתי על השטוגי הזה ואני סופר גאה בעצמי שעשיתי את זה (חוץ מהמנגנון הזה שום דבר לא החזיק אותי.. פחד אלוהים, נשבעת לכם..) כי זה קשה גם פיסית וגם נפשית.. לא יודעת.. הייתה לנו מישהי שנשברה בבכי באמצע העלייה.. בסוף עשו לה ביליי בעלייה הזאת והיא הצליחה לעלות על זה...
הנקודה הזו שאתם רואים כאן בתמונה (מעבר לזה שרואים את הפסגה של האלפיין טאוור מפה), היא אחת הנקודות הכואבות שלי השבוע.. בשביל לעבור את המסלול צריך להיות מחוברים עם איזה משהו צהוב כזה (תראו בטח בתמונות) לכבל מלמעלה, ובשביל להתחיל את המסלול צריך לרדת איזה מטר ביתדות.. עכשיו, העלייה לפלטפורמה כשלעצמה הייתה מאוד קשה לי, וכשהגעתי לרדת ולהתחיל את המסלול פשוט התחלתי מסיבה לא ברורה כלשהי לבכות :( היה לי נורא קשה לחשוב על עצמי עושה את זה, ופשוט הרגשתי שעברתי מספיק ליום אחד ושאני בסדר עם לנסות את זה שוב ביום אחר, כשיהיה פחות לחץ (עלינו כל הצוות לפלטפורמה, כי זה מגניב, ולא היה עוד הרבה זמן בשבילי לעשות את המסלול, אז היו קריאות (מצד הבנים הישראלים בעיקר) של "אם את הולכת על זה- תעשי את זה מהר, כי אני מת מרעב.." וכל מיני שטויות שלא הכי בא לי לשמוע כשאני בשיא הלחץ הפנימי שלי. נו מילא. כבר סיכמתי עם עצמי שאני אעשה את זה בניחותא שלי ביום אחר :) כשאני אעשה את זה גם תראו את התמונות- היו סמוכים ובטוחים. :)
זווית טובה יותר על כל סיפור העלייה ביתדות...
החברים שכן עשו את המסלול עצמו (שמים לב לכבלים הצהובים שמחברים אותם לכבלים למעלה?)
הגעתי למעלה :) (מבועתת מבפנים)
אל דאגה, גם פה כולם קשורים עם לובסטר קלאוז לגדות הפלטפורמה..
GROUP PHOTO!
זה החיבור של הדבר הצהוב הזה.. ולמקרה ששאלתם את עצמכם- שאלתי בערך חמש פעמים- אין דרך ליפול עם הדבר הזה מלבד לנתק את עצמך מהרתמה בערך..
תמונה קבוצתית מרחוק ;)
אלו הם המדריכים שלנו לשבוע ההכנה, מימין רובי ומשמאל ארט- הם פשוט אדירים.. כלכך חבל שהם עזבו בסופ"ש כי הם היו פשוט נהדרים וגם לאלו מאיתנו שהיו הכי מנוסים (גם האחראי עלינו במהלך הקיץ- שון) היה כלכך הרבה מה ללמוד מהם..!
אחר הצהריים נסענו לערב בחוץ- פיצה אכול כפי יכולתך (על חשבון המחנה), כשהקינוח היה פיצת תפוחים (פאי תפוחים אפוי על בצק פיצה), סינמון רולס טעימים ובראוניז שפרשתי מהם באמצע כי הם לא היו עד כדי כך טובים ועוד היתה לי פיצה תפוחים), הייתה הסתובבות בקניון והסתובבתי עם בחורה סופר מגניבה בשם גולדי, והיה מצחיק :)
וכמה שעות בוול מארט..
נסענו לשם באוטובוס של מיס סאנדיי (שימי- מכירה?), ובתמונה כאן אפשר לראות את אדם (רופס) וליה (איתי בחדר) :)
בסוף יצאתי בנזק די גדול, אבל אני חושבת שאני אשרוד ;) קניתי קניות חכמות בוול מארט- למרות שהשעתיים שהייתי שם היו סבל טהור.. כל הניאון והמבחר האינסופי הזה עושה לי כאב ראש נוראי וגורם לי להרגיש כאילו המוח שלי נוזל מהאוזניים.. יצאתי משם תשושה ומותשת, לא יודעת מה ימינה ומה שמאלה :(
אה, והייתי הקופאית של עצמי מאיזושהי סיבה לא ברורה, והגעתי למסקנה שאני לא רוצה לעסוק בזה כמקצוע לעולם. וזהו :) ברביעי הקרוב יהיה שוב וול מארט..! איך אני אשרוד?!?!
בשעה טובה הגענו ליום חמישי! :)
כשהלכנו לכיוון הדברים של הרופס השמיים נראו ככה...
וזה רק הלך והחמיר..
והחמיר..
והחמיר..!!
ואז נרגעה התחלת הטורנדו הקטנה, כשראינו שיש ברקים החלטנו לוותר על הטיפוס לבוקר הזה, והתחלנו ללכת עד ש..
ירדו עלינו טיפות גשם (ענקיות, כמו כל דבר בטקסס), והופ- כבר לא צריך מקלחת היום! :)
ולמי שלא הבין- על זה הכותרת! :)
אז השתכנו בינתיים בחדר האתלטיקה!
עשינו המון שטויות!
אחי מרחרח את כפות הרגליים שלו (מישהו קצת הסריח.. בסוף זה לא היה אחי..)
רוני צוחקת :)
סרטון מהמצחיקים אי פעם!! :):)
בינתיים, בתכלס היינו אמורים ללמוד חילוץ- היה מגניב, אילתרנו דברים על הקירות כדי לחלץ את זה ;)
וכל השאר השתובבו :)
אחרי ארוחת הצהריים השמיים התבהרו, והלכנו לנסות פרקטיקה של חילוץ!
רובי מחלץ את האנה
אני מוכנה שגרי תחלץ אותי! :)
READY FOR MY RESCUE!
הולכת למצוא נקודה טובה להיתקע בה ו"לעקם משהו"
" אוי לא!! נתקעתי! סובבתי את היד! אאוץ'! כואב לי! הצילו!! :)"
והנה גרי הגיבורה באה להציל אותי! :)
מדגימה את היד המעוקמת ;)
"בואי מהררררררררר"
והנה היא חילצה אותי :)
#חילוץ- על כל מתקן זה שונה, אבל בעיקרון זה לסדר דרך להוריד בזהירות את מי שנפצע/ תקוע חזרה לאדמה בלי התערבות שלו בתהליך..
ועכשיו גרי ואני עושות ביליי לרוני ולמליסה
כמו שרואות עיניכם, רוני לוקחת את עניין החילוץ מאוד ברצינות.
אנחנו לעומתה דווקא מתפקסות במטרה (שימו לב שאחנו מעוגנות לספסל) כל אחת מאיתנו עושה ביליי לאחת הבנות על המגדל (רוני/ מליסה), וכשרוני מחלצת את מליסה היא קושרת אותה אליה, ככה שבעצם בפעולה כזו רוני ומליסה הן יחידה אחת וגרי ואני צריכות לשתף פעולה ולעבוד בתיאום בתהליך ההורדה שלהן כדי שהעומס הנוסף לא ייפול על מישהי מאיתנו.
והנה הן מצליחות!
וסתם לשעשע אתכם- האנה חילצה את סאם :)
רוני ואני אחרי יום מתיש..! (עשיתי המון המון ביליי באותו יום, שזה מעולה, כי זה בערך רוב העבודה שלנו ברופס במשך הקיץ, ואל דאגה, זכיתי גם לעוד זמן טיפוס בשישי- שבת!)
גרי, שכלכך פחדה לעלות אחרי נקודה מסויימת במגדל, גילתה שכשהיא הייתה צריכה לחלץ אותי פתאום נעלמו המחסומים שלה, ואחר כך היא גם עלתה כל הדרך לראש המגדל! מרשים :)
שרה מחלצת את אדם על הדיאמונד קורס
אח"כ (ובקושי הספקנו להגיע לארוחת ערב- אנחנו לגמרי הנטחנים של הסגל) היה איזה אירוע משלחתי, שאיחרתי אליו בטירוף (כי הייתי צריכה לאכול..), אז ניצלתי את הזמן בלעשות שטויות :) זה טל, אגב, אחד המאבטחים.. :)
היו קצת תחרויות ספורט (הגעתי בסוף חח)
ובעיקרון אח"כ הייתה מסיבה שהעדפתי להפסיד לטובת הפוסט הקודם (:( ? :)?) ועכשיו אני מסיימת כאן מכמה סיבות:
1. לכלול את הסופ"ש כיחידה אחת
2. לא להפסיד את המסיבה שמתרחשת ברגעים אלו ממש
3. עייפתי, וזה פוסט ארוך :)
מקווה שנתראה בקרוב- אין לי זמן לנשום!! :)
אוהבת מאוד ומתגעגעת לכולכם כלכך!! 3>
לילה טוב!
פשושה מתוקית!
השבמחקמצב שאני ראשונה להגיב?... :)
לקרוא את הפוסטים שלך זה פשוט כיף חיים!
כן, אין ספק שהקורס הזה מאתגר מאוד - פיזית ונפשית, והוא מערר המון רגשות (וסערות), אבל אני שמחה וגאה על ההתמודדות שלך - כל הכבוד! גיל בטח יגיד על זה: "מה שלא הורג - מחשל" :)
מהתמונות ומהמילים אני מקבלת את הרושם שאת נהנית סוף הדרך ועל זה אני הכי שמחה. אני לא רוצה להבטיח, אבל נראה לי שאחרי שכל ההכנות יסתיימו ויעבור שבוע ראשון עם החניכים - את תמצאי זמן לעצמך, גם למנוחה ואפילו לנשום :)
ועוד כמה דברים:
1. עם כמה שאני נהנית לקרוא על החוויות שלך - אני מבקשת שלא להחמיץ יותר מסיבות... :)
2. המסיבות אצל לואי הכי כיפיות :)
3. אל תתרגשי יותר מדי ממזג אוויר הפכפך
4. תמשיכי להיות אמיצה וחזקה :)
נשיקות, חיבוקים וגעגועים,
שים
שימבונית חמודית! :)
מחקמצב טוב מאוד אפילו!
איזה כיף לשמוע!! :)
או-אה.. חבל על הזמן.. למרות שרוב האנשים כבר עברו כזה/ דומים לו, ככה ש...
תודה רבה! וזה נכון לגמרי, גם מה שגיל היה אומר.. למרות שממה שאני מכירה אותו הוא בטח יגיד "מה, יא מעאפנה, איך לא עשית את זה ראשונה?"
נהנית לאללה! ונראה לי גם שיהיה לי עוד מעט יותר זמן לנשום, כבר עכשיו יש לי יותר מבשבוע שעבר... הקורס רופס הזה היה טחינה משמעותית, אבל עבר :)
1. בסוף לא הייתה מסיבה לדעתי, כי כולם חזרו לזולה באיזשהו שלב לפני הקרפיו..
בכל מקרה- אני לא יכולה להיות בכל המסיבות, אני אגרום לשאר האנשים להרגיש מאוימים מיכולות הריקוד המופלאות שלי!
2. זו לא הייתה מסיבה, רק קינוח.. אבל כשתהיה מסיבה אצל לואי אני לא אפסיד אותה :)
3. איך אפשר לא להתרגש מ-עוד-עשר-דקות-טורנדו?!?! :)
4. כן המפקדת-המדאגית-מדריכת הריקודים! :)
געגועים נשיקות וחיבוקים,
פשוש :)
בובולונת :)
השבמחקחשבתי שאני ראשונה ופתאום הופיעה לי מול הפנים התגובה של שימי... לא נורא - מפרגנת :)
(אבל לא יקרה שנית).
סוף סוף, איפשהו לקראת סוף הפוסט הזה, קיבלתי תשובה (חלקית) לשאלה שמטרידה אותי כבר די הרבה זמן - מה בעצם *את* אמורה לעשות בתור מדריכת רופס????
אז עכשיו אני מבינה שהרבה מהתפקיד זה ביליי (ואני גם מבינה מה זה... אחלה הסברים :)), ומבינה שיש גם חילוצים במקרה הצורך, ומניחה לפי הסיפורים שלך שיש גם תמיכה רגשית ועידוד בילדים שיהיה להם קשה (כי כנראה שלרוב האנשים זה קשה בשלב כלשהו).
עוד דברים? אשמח לפירוט...
התמונה שלך על המסלול בגובה היא תמונה מעולה, שמספרת את כל הסיפור <3 רואים את הבעתה ואת הלחץ, אבל רואים גם את האישיות שלך שמתעקשת להתגבר על זה ולחייך בכל זאת, ואני בטוחה שעוד תעשי את המסלול (אם עוד לא עשית אותו).
אז בעצם, בזאת נגמר שלב ההדרכה? החל מ... היום? יכול להיות? מתחיל הסבב הראשון של המחנה?
אין ספק שאת הבלוגרית היסודית (שלא לומר חופרת) ביותר שנתקלתי בה עד היום, אבל אני חולה עלייך ככה, שמחה שמגבלות הזמן והמקום לא מדכאות לך את הדחף לפרט, ונהנית לקרוא את כל הסיפורים!
מה שכן, אין מספיק תמונות שלך על כל המתקנים...
שולחת נשיבוקים וחיבושיקים והמון אהבה. מקווה שאת מרגישה אותה עד שם והיא מסייעת לך לפחות להתמודד עם האנשים הפחות נחמדים (נגד חרקים אהבה היא לא כלי אפקטיבי, סורי...).
אחותך.
נ.ב.
קשקושבלבוש ואברהקדברה :)
אני מצפה ממך ליותר ;) אבל גם שניה זה מקובל :)
מחקנו, שאלתי אותך אם יש עוד שאלות! חח אז כן, בעיקרון התפקיד שלי כמדריכת רופס הוא בעיקר ביליי, תמיכה נפשית, מציאת אתגר לקבוצה, עידוד אבל כולל גם הרבה גיבוש קבוצה, בניית אמון ויחסי תמיכה בקבוצה, מציאת איזון ובהרבה מקרים גם פיתוח עצמי מתמשך עם חניכים מסוימים.. :)
אני עוד אעשה, אל דאגה, וגם יהיו תמונות :)
ובעצם אתמול התחילה הכנת הסגל! אני מקווה לעדכן שוב היום, כי זה יהיה קצר יותר :)
הסבב הראשון מתחיל בראשון..
וכן, אני חופרת ביסודיות! :)
ונהנית מזה עד מאוד!
יהיו עוד! יש מלא משבת, חכי ותראי! :)
נשיבוקים וחיבושיקים! אהבה רבה וגדולה! :)
מרגישה ימבה אהבה! :) וכן, החרקים פה הם בעיה... :(
נ.ב.
איזה גדולה את :)
פשושה,
מחקראיתי את התשובה שלך לשרוני רק עכשיו, לאחר ששלחתי לך את השאלה שלי.
"תמיכה נפשית, מציאת אתגר לקבוצה, עידוד אבל כולל גם הרבה גיבוש קבוצה, בניית אמון ויחסי תמיכה בקבוצה, מציאת איזון ובהרבה מקרים גם פיתוח עצמי מתמשך עם חניכים מסוימים" זה בדיוק מתלבש עליך יותר מאשר כמו כפפה ליד! הם מצאו בדיוק את האדם הנכון והמתאים ביותר לעשות זאת.
כל הכבוד להם על שידעו לבחור את האדם המדהים שאת!
אמא
פשושה אהובה שלי!
השבמחקאני כל כך גאה בך! על האומץ ועל הנחישות כאחת. אל תתני לחברה הלא נחמדים לפגוע בך. אהובה שלי, את כל כך רגישה והם קצת אטומים. דמייני שאת מעלה מעטפת מכפות הרגליים (מהאדמה אם את בגובה)ועד מעל הראש......המעטפת שקופה אך אטומה ופתוחה מעל הראש. כל האנרגיות שלך בתוך המעטפת ומה שמחוצה לה לא שלך... מעטפת זו מפרידה אותך, שומרת ומגנה עליך מכל הקורה סביבך ויחד עם זאת מאפשרת לך להיות באחדות עם הסביבה (בשל שקיפותה) בדרך זו את גם באחדות עם כולם וגם שומרת על הגבולות וכל הערה נבזית שכזו נתקלת במעטפת ולא פוגעת בך.
את זוכרת שאני תמיד אומרת שלכל דבר יש גם צד חיובי וגם שלילי? אז נקודת החושך של החרקים הופכת לנקודת אור בכך שתחשל
אותך וכשתגיע לארץ לא תתרגשי יותר מהנמלים הקטנים שיש לנו בבית. (:
אני כל כך שמחה על תעצומות הנפש שלך (שמחה שאת מבינה שה״נפילה״ אינה נפילה אלא רק הצתברות של יותר מידי דברים בזמן מואץ)וכמובן שמחה על כל החוויות שאת עוברת. אלו חוויות שילוו אותך כל החיים!
אובהת אותך עד בלי די,
אמא
אהובה שלי,
השבמחקאני רוצה להבין! בהתחשב בכך שמה שאתם עושים מעמידים במבחן את כל היכולות שלכם הפיזיות והנפשיות, האם זה מה שמצופה מהילדים לעשות?
וכנראה שלאור עומס הדברים המטורפים שאת עושה, אף אחד לא התייחס לכמות השקיות שסחבת מהשופינג של סוף השבוע. אני מציעה שתשאירי קצת גם לניו יורק. הן מבחינת הקניות והן מבחינת הכסף. ניו יורק היא עיר יקרה מאוד.
דיברתי אתמול עם דראל והצעתי לה את השיטה שלי לתגובה. מקווה שזה יעבוד לה גם.
אוהבת אותך המון,
אמא
נ.ב טרם נתת לי תשובה לגבי המלון. כתבתי לך הודעה בסקייפ אך אני לא יודעת אם את רואה אותה אז אומר לך גם כאן. יולי אוגוסט הם חודשים הכי חמים מבחינת תיירות וכל עיקוב מייקר את הנושא. השתדלי לתת לי תשובה מהירה
אמא
אימא- מהילדים מצופה לעשות מה שהם יכולים ורוצים. קטע מאוד חשוב ברופס זה לזכור שהאתגר הוא בחירה. כל אחד בוחר מה מספיק ודי לו, ומה הוא יכול לעשות.
מחקזה קניות של וולמארט (חוץ מהחזיה בויקטוריה סיקרט), ככה שזה פשוט דברים שלא רציתי להביא מהארץ..
מקווה גם שיעבוד לה :)
צ'ופ, כפרה עליך...
השבמחקאני מת עליך ומתגעגע ונהנה לקרוא את הפוסטים אבל:
1. אני מגיע לחלק התגובות - מותש!!!
2. עצבני על קטנית שמדרבנת אותך לעוד הסברים!!!
3. לחוץ מאוד (מאוד) מהתגובות של אמא... :-) (כי זה קצת מלחיץ שאמא דורשת תשובות על עוד חודשיים...(תוך כדי שאת בקושי מכילה את היום))
4. מה שלא הורג מחשל!
5. סה"כ עד כאן אני מאוד גאה בך על ההתמודדויות... :-)
6. מה נראה לך? ברור שמצאנו את החתול! זה פשוט היה קל מידי כדי לציין...
7. אם זה לא היה ברור אז בעצם מה שאני מבקש זה - יותר פוסטים! יותר קצרים! (בהרבה) ותחשבי על זה ככה גם יהיו לך הרבה יותר תגובות... :-)
נשיקות...
חחח צ'ופ-
מחק1. אין מה לעשות, הכל קורה בכמות גדולה ומהר מאוד! אל תדאג, באיזור הפוסט הבא (לא זה של עכשיו- ההוא שאחריו) הדברים יצטמצמו להערכתי (עד שתגיע הMACCABIYA, אבל זה כבר ליום אחר..)
2. אתה הבנת את הדברים בלי עוד הסברים..?
3. חחח אל תדאג- אם אני לא לחוצה מזה- אתה לא צריך להיות :)
4. נכון!
5. תודה, תודה :) I DO MY BEST!
6. כנראה ששאלתי את המשפחה הלא נכונה... :)
7. אין זמן אין זמן אין זמן :( אני מקווה שזה יצליח בהקדם, אני באמת באמת מנסה :)אבל יוצא שאני בקושי מספיקה להעלות תמונות למחשב, מה כל שכן להעלות אותן לבלוג (עד 20 בכל העלאה) במהירות האינטרנט האפסית שלנו, כי חוץ ממני יש עוד 179 משתמשים פוטנציאליים לרשת האיטית ממילא...
נשיקות נשיקות!! :):)
נשבע לך שהגבתי בתגובה ממש יפה וארוכה ואוהבת אבל משום מה המחשב החליט שלא כ"כ בא לו להגיב אותה..
השבמחקאז בקצרה..
מצאתי את החתול...ה היה ממש קל חח
אני מאד מתגעגע אלייך ורואה שאת עושה מלא כיף!
ממש גאה בך על כל מה שאת עושה שם ומקנא!!!
החלטתי שאני בוודאות הולך לזה שנה הבאה(ואם זה לא היה ברור את באה איתי)
ואני ממש מקווה שאת נהנת יותר ממה שהתמונות מראות כי רק בתמונות זה טירוף חושים לא נורמאלי!
בברכת מלא מלא געגועים ואהבה ושנה הבאה אני ואת שם!שמן!
איזה מבאס זה :( אולי כדאי לנסות לכתוב אותה קודם בWORD, ואז פשוט להעתיק.. ;)
מחקאוף, רק לי זה לקח כמעט דקה שלמה??
איזה כיף!! אני אעזור לך עם כל הטפסים והמיונים, אבל אתה בטוח מתקבל.. וכמה מיילים לאנשים הנכונים וגם אתה תבוא לגרין :)
בכל אופן- אני גם מתגעגעת בטירוף, אהבה רבה וטירוף חושים!! :):)
אחרי הרבההההההההה נסיונות ומחיקות של התגובות שלי
השבמחק(@$#%$^%&) -מתן אתה לא לבד!
הנה התגובה:
איזה כיף ואני שמחה שאת נהנית גושיגוש.
פחד הוא טבעי ונורמלי וטוב שאת חווה אותו כי זה מראה על אתגר מורף שבסופו סיפוק... ומישהי פעם אמרה לי (עיניי ערך אמא שלך) שככל שהמטרה היא קשה להשגה ככה הסיפוק גדול יותר. אז הקשוי יכול להיות נפשי או פיזי אבל את תעברי אותו.
וכן, ממתי את מקשיבה לאנשים אחרים?! הבנים יכולים לקפוץ גם לך וגם לי, תקשיבי לעצמך כמו שרק את יודעת.
תמשיכי להנות ולעשות חיים, אל תפספסי מסיבות! (עד שאת יוצאת?!?! :)) ותחווי מלא (סופות הוריקן- מדליק.)
מאחלת לך עוד מלאן ימים גושגושיים ולבביים.
ובטירופוגוש שלך!
3>
גושייייייייי
ואיפה החתול?! (איפה המפתחות של הצוללת!!???)
השבמחק