We're gonna run run run to the cities of the future :)

היי כולם :) הסבב הראשון של השלמת הפערים שלנו יכלול את ימים שני- שבת ה04.06-09.06

לפני שנתחיל, כמה השלמות מהפעם הקודמת...

1.

הנה סרטון שצולם במצלמה שלי של ריקוד המשלחת (הקודם שפוט היה צילום רחוק יותר..)

2.  רציתי להכניס אתכם קצת לפרופורציה לגבי הפוסטים שלי..  הם לא כאלה ארוכים, ולא מאוד מייגעים, ואם מטיאס ושני הוריו שדוברים עברית כשפה שניה או שלישית קוראים את הפוסטים בזריזות ובלי תלונות- גם אתם משפחות לוי, דורון  ונוספים יכולים :)

3. שכחתי להגיד שלא רק שנפרדנו מרובי בשישי- נפרדנו מארט בשבת.. הם היו מדריכי ההכשרה שלנו, והם אלו שהעבירו לנו את המבחן בסוף- הם פשוט אלו שמכשירים אותנו, והם באים רק פעם בשנה להכשרת הרופס (וזה לא תמיד הם, זה יכול להיות גם אנשים אחרים, תלוי בבקשות, ומי פנוי מתי להדריך את מי.. בעיקרון עכשיו מי שאחראי עלינו כצוות רופס זה שון, ואדם ומייק הם העוזרים שלו :)

4. אני רוצה דואר!!! כל החניכות שלי והאנשים שסביבי מקבלים מכתבים/ חבילות! הכתובת שלי במחנה נמצאת ממש כאן בצד שמאל, אני רוצה דברים נעימים וכיפיים! :) (אני לא באמת צריכה שום דבר, אבל אני רוצה משלוח של אהבה מהבית.. מי מתנדב..? :)

עכשיו להמשך שבוע הכנת הסגל.. ( אל תדאגו, השבוע היה מאוד עמוס בדיבורים וישיבות, ככה שהפוסט אמור להיות כמה שיותר קצר וקצת בסגנון רשימת מכולת...)

ביום שני התערבבנו קצת עם הסגל של NIVIIM (נביאים), כי בסשן הראשון שלנו (12 ימים ראשונים) הילדים שלנו (BONIM- בונים) באותו גיל בדיוק כמו נביאים, אז אנחנו עושים להם את כל הפעילויות בשבועיים הראשונים ביחד איתם...

בכל מקרה-התערבבנו איתם ועשינו ביחד כל מיני דברים אדמיניסטרטיביים, ע"ע (עיין ערך) שיחות בטיחות, משחקי היכרות והכנת פעילויות לחניכים- כקבוצה מעורבת ובחלוקה ליוניטס המקוריים..

אנקדוטה משעשעת- בשישי תוכנן מופע כשרונות של הסגל, והיה לוח רישום בזולה (חדר הסגל)... אז במצברוח שטות, החלטתי לרשום את שני (זו עם הצפרדע) בשמה למופע התעמלות אומנותית עם חישוקים.. :) מיותר לציין שצחקקתי המון מהתחבולה המתוחכמת של עצמי, והשתעשעתי ברעיון זמן מה..  אחרי איזה שעה- מישהו גילה לה, והיא מחקה את עצמה תוך כדי טרוניה שרשמתי את השם שלה בשגיאת כתיב.. ;)

ואז החלטתי לקחת את המתיחה הזאת שלב אחד רחוק יותר, ורשמתי את אחד המאבטחים (קוראים לו טל אבל כולם קוראים לו מריומה כי זה שם המשפחה שלו) להופיע בריקודי בטן..! :) כדי לעשות את הדברים למעניינים יותר (במיוחד בשבילי..) החלטתי לספר לכמה אנשים שאני חושבת שמאוד אמיץ מצדו להראות ככה את הכשרון החבוי שבו לפני כולם, אמרתי למישהי שהדריכה ריקוד שאולי תלך אליו ותציע לו לעבוד על צעדים, ואז אמרתי לעוד כמה אנשים דברים בסגנון "שמעתם שמריומה רוקד ריקודי בטן במופע??" - למרות שבסוף עד למחרת בערב כבר גילו לו שזה שם (וכנראה גם שזו הייתי אני)- היו לי כמה שעות טובות של צחוק בלתי נשלט :)

בשני בערב גם נתנו לנו לתכנן מתי אנחנו רוצים לבקש ימי חופש, וגם אמרו לנו סופסוף מי ה CO'S שלנו :) (חברי הצוות שלנו, מי שישן איתך ועם הילדים באותו חדר, ומדריך איתך) לשלי קוראים ג'ניפר וחנה והן ממש חמודות :) (למרות שעד עכשיו כבר ראיתי קצת צדדים אחרים שלהן, בטוטאל קיבלתי CO'S נהדרות..!)

הייתה לנו גם פגישת סגל של הרופס בשני, ואחרי כמה דקות של דיבורים- פשוט שיחקנו דוג'בול.. אין ספק- אנחנו הכי נהנים :)

שלישי-

בשלישי היו לנו תרגילי חילוץ ממבנה בוער (נפלא) והיה לנו תרגיל ריצה באש (עם אש אמיתית!)



 הייתה לנו פעילות רופס- גיבוש קבוצה עם מייקל ואדם :)

בערב (אחרי ארוחת ערב) ונוס (כוכב הלכת) חצה את השמש, והביאו לנו משהו מיוחד שיכולנו לראות את זה איתו :) מגניב!!  הייתה לנו גם בערב פעילות היכרות עם האקו-בוץ (הגרסה האקולוגית של קיבוץ), אז עשינו כל מיני דברים בבוץ, קומפוסט ושאר דברים שפעם היו ירקות..



דבר עצוב שקרה ביום שלישי.. גרי החליטה שלא טוב לה, עד לרמה של להתפטר ולשלם סכום של קרוב ל2000 דולר כדי לחזור הביתה... היא הייתה מאוד שלמה עם ההחלטה הזאת, וקיבלה אותה בלב שלם, ככה שלא היה מה להניע אותה משם, אבל בכללי- עצוב לי שהיא עזבה.. היא אחד האנשים שאהבתי במיוחד מהמשלחת, והיא נהדרת... :(

ואחרון לשלישי- בערב נפתחה הטברנה של הזולה (חדר הסגל) שזה בעקרון מזנון של כל מה שלא בריא- המבורגרים, צ'יפס, אצבעות גבינה (מטוגנות, כמובן), מילקשייקים וה-כ-ל עולה דולר אחד. לפני יומיים קניתי לי מילקשייק בדולר :) היה טעייייםםםםם  :) (קונים כרטיסייה ב10$, ופשוט מוחקים לך את הסכום של מה שקנית.. :))


רביעי! :)

רביעי בבוקר התחיל ב"שיחה פתוחה" שהכילה כל מיני קבוצות שדיברו על דברים שהחניכים עשויים להיתקל בהם.. אני הייתי בקבוצה שדיברה על געגועים הביתה..  היה מאוד מועיל :) הרבה אנשים הציעו רעיונות להתמודדות עם התופעה, ועכשיו אני מצוידת היטב :) (וזה טוב, כי החניכות שלי בשכבת הגיל שבה חווים הכי הרבה געגועים הביתה, כי זו השנה הראשונה של רובם במחנה..)

ברביעי גם עברנו לגור בקאבינס עם הCOז שלנו,

ואחרי ארוחת ערב הלכנו צוות הרופס לעבור על עוד כמה אלמנטים של LOW ROPES (זוכרים? אלו שמתחילים איתם, שמגיעים עד בערך גובה מטר ולא באמת צריכים רתמה.. ) 

ועשיתי בזמן הזה משהו שלא חשבתי שאני אי פעם אעשה- TRUST FALL, שזה ליפול אחורה מפלטפורמה בגובה קצת יותר ממטר, לידיים של כל הקבוצה שלך... מפחיד משהו.. ואני לא אוהבת את זה, אבל עשיתי, הצלחתי ויצאתי שפיצית :)

בערב הלכנו לוולמרט

 מישהו רוצה שאני אקנה לו תחתון ממבחר התחתונים המקסים הזה..?

 הלכנו גם לבאולינג... :)

 (לחדי הראייה- הסיבוב השני של משחק הבאולינג הוא "קרייזי באולינג" שמצריך ממך בכל סיבוב לזרוק אחרת (בתמונה למעלה אני זורקת תוך כדי כריעת ברך).. יש קפיצה על רגל אחת, יש להסתובב עשר פעמים ואז לזרוק.. אתם מבינים את הקונספט ;)

חמישי!! (ווהו! )

בלילה בין רביעי וחמישי הייתה סופה רצינית, שבמהלכה זחלה לה אימא רקון אל תוך עליית הגג של הקאבין שלי.. לי היא לא מפריעה שם (גם לא התינוקות), אבל חברותיי לחדר לא מצליחות לישון עם כל הרעש שהם עושים בלילה.... :(

בחמישי היה לנו צוות שחקנים שנועד לעשות סימולציות של דברים שקורים במחנה ולפתח סביב זה דיון של איך מתמודדים עם זה...
קיבלנו גם את תיקי החניכים- מה ההורים שלהם אומרים עליהם, מה הולך איתם, מי צריך מיטה למטה או תשומת לב מיוחדת וכו'...
אה, באותו יום גם הגיע עוד ישראלי (שחי כרגע בניו יורק..)  וקוראים לו שקד (אבל כולם קוראים לו שקי), ומעבר לזה שהוא ממש בנאדם מקסים- יש לו את הצחוק הכי מצחיק ששמעתי בחיים שלי.. בחיי.. אין לי מילים לתאר את זה אפילו... אבל זה מפתיע וזה קורע מצחוק..!!!

בלילה עשינו לסגל האמריקאי כל מיני "פעולות לילה טוב" שאפשר להעביר בזמנים כאלו ואחרים לחניכים- פעולה שקשורה בישראל של 15 דקות.. נחמד כזה :) אני עשיתי סלנג ישראלי.. היה אחלה, נראה לי, אבל שירי ילדים ישראלים וקרב מגע לקחו את כולם.. היה גם הכנת תליונים, ספרי ילדים ישראליים וכו' וכו'

 בסרטון- דור ותומר מדגימים את יכולות הקרב מגע הנהדרות (?) שלהם :) בלי מגע :P

שישי..?

בשישי הכנו שלטים, פוסטרים ופרחים לשבת, ובינתיים עשיתי הפסקה מכל האומנויות בגלל שמצאתי אפרוחים!!

אח"כ חזרתי לפרחים (נכון יצא יפה?? חבל שלא אני הכנתי את זה.. ;))
והכנו שלטי "הכר את המדריכים שלך" "כתובת למשלוח דואר" "מילת העברית היומית" וכו' לקשט בהם את פנים הקאבין :)

בשישי בערב, לבשתי לי שמלה לבנה, פספסתי פגישת משלחת (כי אף אחד לא הודיע לי עליה..), התארגנתי לי לאט ובשש וחצי יצאתי אל מחוץ לבקתה ל"שבת סטרול", שזה בעצם הסונג-לידרס (מדריכים מוזיקליים) ששרים ומנגנים דרך כל הבקתות במחנה, וכולם מצטרפים אליהם כשהם מגיעים לבקתות שלהם. (בקתה=קאבין= צריף)





שבת במחנה זה אירוע ממש יפה, ואני די בטוחה שהשבת הקרובה תהיה מרשימה יותר (עם כל החניכים), כולם לבושים לבן (או אם לא תפסו אותם  בזמן- משהו קרוב מספיק ללבן), הולכים לעבר השקיעה לבית הכנסת הפתוח תחת כיפת השמיים ליד האגם :)





 שרים תפילות, מקבלים את פני השבת והולכים לאכול ארוחת שבת, שאחריה יש ריקודי עם (כבר סיפרנו על זה) וזה פשוט נעים :)

בשישי האחרון לא התחשק לי ללכת לעונג (מעין ארוחת לילה של ערב שישי, בד"כ משמין ושומני ואני אפילו לא רעבה בזמן הזה, אז נשארנו כמה בודדים אחרי הריקודים בזמן העונג ולפני מופע הכשרונות של הסגל :) בין הבודדים נשאר חברי הטוב סאמי, שלימד אותי לרקוד 2STEP, שזה סוג של סלואו-סטייל-טקסס-שרוקדים-רק-לצלילי-מוזיקת-קאנטרי- מלודית :) זה היה רגע ממש יפה, אתם יכולים לתאר :)

אח"כ גם גנבתי לו לרגע את מגפי הקאובוי (בתמונה כאן למטה)- לכל הבנים יש כאלה, בקטע אחר.. והם יקרים בטירוף ומחממים בטירוף!! (אפשר לראות גם את השמלה הלבנה היפה שלי בתמונה :))


מופע הכשרונות עצמו היה קורע, היו בו קסמים, שירים מצחיקים, הרבה יוקליילי, וגרסה אקוסטית אחת לSEXY AND I KNOW IT, כשחבורה של בנים בלבוש תחתון בלבד עושים פוזות טיפשיות ברקע..



בשבת-
רציתי לקום מוקדם ולא הצלחתי, אבל התעוררתי בזמן לתפילות ולבראנצ'.. :) (אגב, חלק בתפילה כלל קיר שהוסב להיות הכותל, וכולם יכלו לכתוב פתקים שמישהו (עדיפות לירושלמי) מהמשלחת יוכל לשים בכותל כשנחזור ארצה.. )

אח"כ הכנו שלטי ברוכים הבאים לחניכים, ושלטי-דלת-כניסה לבקתות שלנו, (כל בקתה נקראת על שם עיר/ ישוב/ אטרקציה של טבע בארץ) שנשאו את הTHEME שלנו- אז הקאבין שלי הוא הולה עפולה, ולידי יש טרופיקל תבור :) לכו תבינו ;)

הנה הCOז שלי- קרובה יותר למצלמה זו חנה, והרחוקה יותר זו ג'ן.. וכן, אנחנו שלוש גמדות בקטע רציני :)

 כולם מכינים שלטים...

 שלט-הדלת שלנו :)

 שלט ברוכים הבאים של קיבוץ (היוניט הכי גדול, עם פרוייקט אקולוגי מטורף חדש..)

בארוחת הערב שהייתה בנושא הוליווד, עשו לנו תמונות כיפיות, פונץ', שטיחים אדומים וכוכבים על כל דבר, ובסופה חילקו לנו תעודות, תיקים, חולצות סגל והממתק האהוב שביקשנו (אני קיבלתי גם במבה וגם חפיסה עצומההה של הרשי'ז קוקיז אנד קרים.. :P)

הייתה לנו גם שיחה של לואי עם כל הסגל לקראת יום הפתיחה (יש נוהל חדש של בחירת מיטות, וחששו רבות שהורים יעשו בעיות בנושא..) הבדלה מרגשת (ושיחה ארוכה עם אנדרו, אחד המדריכים שאיתי ביוניט לפניה ואחריה), תלינו הכל הכל לקראת הבנות...

וכבר הגיעה בשבת בערב חניכה ראשונה (פריווילגיה של ילדי- וועדת- המחנה) שקיבלה בהגרלה שלה את המיטה שמעליי :) (קוראים לה גרייסי)..

מחכים כבר לראשון בבוקר, הא..? הייתה התרגשות גדולה באוויר, אין ספק :)

אני מקווה שזה היה מספיק תמציתי, כי לתמציתי קיוויתי, בתכלס,  אני אתחיל לעבוד על פוסט חדש שיכסה (בתקווה מהר, על אף כל החוויות) את השבוע הזה, שעבר בטילללללללללללל (איך???) והמון המון בלאגנים..!

אוהבת ומתגעגעת, שלחו לי דואר, מיילים, תמונות- בינתיים אין לי שמץ של מושג מה קורה עם רובכם, אז תדאגו לעדכן גם אותי מאחר ואני עובדת קשה לעדכן את כולכם...

נשיקות, חיבוקים ואהבה,

פצ'ופה :)