Hey, I Just met you- and this is crazy.. :)

אללה חברים- פוסט אחרון לסשן בונים B! הידד!!

טוב, אז שבת- 30.06

שבת בבוקר הייתה יחסית סיוטית.. תכף תבינו למה יחסית.. 

אחרי שאמרנו איזה מאה פעם לבנות שאם את קמה בשבת בבוקר לפני השעה 8 את לא יכולה לקום ולהעיר את כל החברות שלך, הבנות התעוררו להן באיזור חמש וחצי בבוקר והעירו בדיבורים אחת את השניה, עד למצב שחנה וג׳ן התעוררו בערך שבע פעמים כל אחת להשתיק אותן.. ולמה יחסית? כי אותי אי אפשר להעיר בכזו קלות.. אני התעוררתי בשמונה, בזמן שהן כבר שמו נעליים ובאו לצאת.. הסיוט בשבילי הוא שיצא שהcoז שלי ממש נדפקו ואני ישנתי ולא יכולתי לעזור, והן היו צריכות לסבול את ההשכמה המוקדמת הזו ולא משנה מה אני אעשה- היום שלהן התחיל בזיפט ;(

בשבת כרגיל אני מפספסת את התפילות (שגם ככה הן לא מיוחדות במיוחד כשזה בונים ונביאים- התפילות לבוגרים יותר הן אלו שאני מתחברת אליהן) בשביל לעבוד על שולחן העברית (שמסתבר שהוא הבייבי שלי, ושאני האחראית הראשית שלו (הא??) עם דוד בעיקר, קצת עזרה מקרן, והרבה אנשים שאומרים שהם יעזרו כשבעצם הם אפילו לא חושבים על להתקרב ולעזור.. אבל כמו שאמר נפוליאון- אם אני רוצה שמשהו יקרה- אני צריכה לעשות אותו בעצמי.. :)

אחרי הבראנצ׳ של שבת, שבו היו שני שולחנות עברית מלאים (!!) כל הקבוצה שלנו הלכה למרפאה לבדיקת כינים, ובגלל שהן התנהגו כלכך מגעיל שללנו מהן זכויות כמו לדבר במרפאה, ללכת לרקוד בסוף הארוחה וכו׳..

במרפאה גילו שלמאדיסון גם יש כינים, ככה שיצא שנשארתי איתה, לקחתי לה את כל המצעים,הבגדים המלוכלכים, אביזרי השיער והבובות נבדקתי לכינים בעצמי, ומצאתי לה חלק מהבנות להמשיך ולהסתובב איתן בזמן החופשי שלהן כי אסור לה להסתובב במחנה לבד..

בסוף יצא שמתוך שעתיים חופשיות שאמורות להיות לי- נשארו שלושים דקות.. :( אבל למזלי לפני ארוחת הערב כבר יצאתי ליום חופש :)

העבודה שלי בשבת הייתה על הדיאמונד קורס, ובגלל שלקראת הסוף לא באו הרבה אנשים, החלטתי לעשות את השבת שלי קצת יותר מעניינת ועשיתי שוב את המסלול.. אין כמו קצת אדרנלין באמצע היום ;)

אחרי מקלחת מהירה וטובה והתארגנות- יצאתי עם דוד, מיק ואנדרו ליום חופש באוסטין..! :) בעיקרון היינו בבית האחווה של איי-פאי (הרבה יותר מטורף מבפנים מאשר בסאמי (איפה שהיינו בפעם הקודמת), והפעם גם נתנו לנו חדר עם מיטות לישון בו עם מיטה לכל אחד! ת״ש!! ;);)

קטע מגניב- סקוט, הספשיליסט של האומנות צייר למיק על זוג נעליים לבנות.. הציורים שלו מטורפים!! :)

פגשתי גם שם כמה חברים מתגלית שמאוד שמחתי לפגוש, יצאנו עם אחד לארוחת ערב במקום איטלקי (אל תדאגו דניאל ובטינה, הלזניה שלכם עוקפת אותם בסיבוב!!) עברנו בחנות צעצועים משוגעת (!!) ישבנו סתם ודיברנו על הא ודה, סיפרנו להם חוויות על המחנה (אנדרו אגב נטש אותנו עוד לפני ארוחת הערב לפגוש את הדייט שלו..), לקראת חצות דוד ואני נסענו ל6 סטריט- רחוב מטורף לגמרי שכל כולו ברים ובלאגנים, ובסופשים סוגרים את כל הרחוב כדי שהאנשים יוכלו להינות.. :) עשינו bar hopping, רק בלי להזמין שתיה בכל בר (אני עוד לא בגיל שתיה פה בכלל!!) והיה מגניב :) באיזשהו שלב התחיל לרדת גשם זלעפות, ואני, שהייתי עם הטבע נאות החדשות דנדשות שלי שבכלל אסור להן להירטב- בלי לחשוב פעמיים הכנסתי אותן לתיק שאותו כיסיתי בעליונית, ולכל מקום שהלכנו- הלכתי ברגליים יחפות וחשופות, בגשם, באמצע האישור הגועש והרועש ביותר של אוסטין... חוויה ללא ספק!! :):)

אחרי מאמצים רבים מצאנו מונית חזרה לאיי- פאי (אלפא אפסילון פאי)

והלכנו לישון :)

ראשון- 1.7- או מיי גאד!!! כבר יולי??? 

אכלנו ארוחת בוקר עם סאני (חבר מתגלית), שנמשכה קצת לבראנצ׳, היינו בחנות ספרים מקומית- פטיאס- רציתי לקנות לך קומיקס מגניב ולא ידעתי מה אתה רוצה..! יש בקשות?? יש להם מיליון מהכל!

הסתובבנו קצת באוסטין, (אין תמונות שהן לא מהאייפון כי נגמרו לי הבטריות במצלמה ולא שמתי לב ;( אבל זו תמונה חמודה למדי, לא?)

חזרנו לאיי פאי כי קבענו עם אנדרו ברבע לשתיים כדי שנספיק לעבור גם באיזה אאוטלט בדרך חזרה, אבל הוא איחר לנו בשעתיים, ככה שלא הספקנו, והבנים החזירים האלו גם קנו לעצמם בדרך חזרה ארוחת צהריים ואכלו אותה באוטו.. רק לפני שלוש שעות אכלנו בראנצ׳ מאוד ממלא- איפה יש לכם עוד מקום להמבורגר??? אני קניתי גלידה :) סתם כי התחשק לי מתוק ;)

כשחזרנו למחנה, ראיתי שצוות בונים-נביאים מנסה לראות כמה אנשים נכנסים בגולף קאר אחת..

וכשחזרתי לקאבין, גיליתי על המיטה שלי פתקי ״ברוכה השבה״ מכל החניכות (מהדברים שגורמים לך לאהוב אותן יותר..), שבכללי איבדו הרבה פריווילגיות, אבל נהיו קצת חמודות יותר.. והלכנו לארוחת ערב שלאחריה היה...  

SPECTACULAR DAY!!!!

(בעברית- יום-בואו-נחגוג-כאילו-זה-הארבעה-ביולי-אבל-זה-לא) שכולל תחנות מגניבות ומצחיקות כמו-

 מתקנים מתנפחים, 

ציור על המדרכה בגיר

יופי קולי!! :)

לזרוק פאי (גוש קצפת על מגש) בפנים של הצוות הבכיר (כולל לואי בעצמו!)

מגלשות מים, הכנת חולצות tie dye, צמר גפן מתוק, גלידה צפה בבירה שחורה ועוד ועוד!! בקיצור- היה מגניב :)

אייברי ראתה שאני בקאברג' ולא ממש יכולה ללכת לתחנות השונות, אז היא הביאה לי צמר גפן מתוק..! אוווווששששש חמודיתתתת (היא גם ככה אחת הפייבוריטיות שלי.. :) מצד שני, כל מי שמביא לי צמר גפן מתוק מקבל נקודות זכות.. :))

חלק מהמריקאים השתגעו קצת מגאווה במדינה שלהם...

וחלק השתגעו מרוב קצפת בפרצוף.. :)

אז... יום שני 02.07?

בגלל שזה היום האחרון של החניכות במחנה זה לא אחר מאשר... יום אריזה!! אז אחרי ארוחת הבוקר ניגשנו למלאכה המייגעת של אריזת החניכות.. ;) כלומר- אריזת כל מה שיש להן.. ;) לקח הרבה זמן, אבל בסוף הצלחנו, וכל המזוודות של כולן הלכו בשלום למגרש, מחכות לאוטובוסים/ להורים שיאספו אותן הבייתה.. 

גיליתי בשני גם, שהבנות הכינו "מזכרת" (כולם עושים את זה בשבוע האחרון של המחנה) להשאיר בקאבין..  חמוד :)

אחר הצהריים כולם קיבלו ספרי חתימות- עם השמות והכתובות של כולם (למקרה שתהיתם, הכתובת שלי היא Israel, וכל מילה נוספת מיותרת מסתבר..), וכל הילדים במחנה כונסו לאולם כדי להחליף חתימות וברכות.. היו לי כמה ילדים שניגשו אליי שהדרכתי ברופס, בכללם גם הילד שבפעולת הרופס הראשונה התעקש לקרוא לעצמו קקה ולא לעשות כלום חוץ מלהטביע נמלים במים שלו.. מאז היו לנו עוד כמה שיחות, והסכמנו שבגלל שהוא כלכך לא אוהב להיות במחנה אני לא אשמח לראות אותו אם ההורים שלו יכריחו אותו לחזור בשנה הבאה, ורק אאחל לו שאיפה שהוא לא יהיה בקיץ הבא אני מקווה שהוא יהנה :) בכל זאת נחמד לדעת שעשית איזשהו יום של מישהו טוב יותר.. אני שמחה שחלק מהחניכים יודעים להעריך את זה :)

ארוחת הערב הייתה.. ארוחת בוקר! שבמהלכה גיליתי שאני יכולה להכין לי פה גרסה דיאטטית של קורנפלקס עם שמנת, מה שעשה אותי מאושרת מאוד ;)  (ומאז אני אוכלת את זה כל ארוחת בוקר :))

היה לנו טקס סיום בבית הכנסת, לואי הסביר לנו כמה המחנה הזה דומה לג׳אז, כי כל אחד מנגן את המוזיקה שלו, בלי מישהו בהרכב מרגישים שמשהו חסר, אבל אין סדר לדברים, וכל אחד יכול לפרוח ובסוף התוצאה נהדרת.. אדם חכם לואי :)

בסוף הטקס כל אחד בוחר לו אבן, שהוא צריך להחזיר בשנה הבאה לבית הכנסת של המחנה.. נראה אם לא נאבד את שלי.. :)

שירים נעימים...

כולם מחובקים... (דמיינו את שתי התמונות האלה בצורה פנורמית ;))

העננים תמיד נצבעים בצבעים מטורפים.. :)

בעיקרון חצי עולם ואחותו עושים בלילה האחרון rade, שזה להתגנב ולגנוב (ברשות, אבל החניכים לא יודעים את זה) ממתקים, ואז ״תופסים״ אותנו והמדריכים ״חוטפים על הראש״... עשינו את זה גם בסשן הקודם, אבל בגלל ההתנהגות המחפירה שלהן בשבת, כבר בשבת עצמה שללנו מהן את הזכות הזו.. הפסד שלהן ;(  

בלילה הכנתי שלטים עם רון ליום חמישי בערב (טיזרים להשתלטות הישראלית על הזולה), עשיתי פיקניק במבה- ביסלי עם חנה, דיבורים, עניינים, מבקרים שכובדו בבמבה ובביסלי- ולמיטה :)

שלישי - 3.07.12 (אני רוצה להפריד את המחנה מהאינטרסשן...)

ארוחת הבוקר שלי חייכה אליי, מה שגרם לי כבר להבין שהולך להיות יום נהדר :)

קורנפלקס עם דנונה!! :) מדהימה אותי ההשפעה של דברים שמזכירים את הבית... :)

בבוקר יום שלישי, אחרי האריזות האחרונות (שק"ש מברשת שיניים וכל דבר שהן שכחו לשים במזוודה), חילקנו להן את "פרסי הולה עפולה", כמו שאתם רואים הן התלהבו מהם מאוד :):)

מי שהלכה באוטובוסים- הלכה באוטובוסים, מי שנשארה- חיכינו להורים שלה שיבואו לאסוף אותה, ואחת אחת, לפני שהספקנו להרגיש.. הן כולן כבר הלכו...

ארוחת צהריים- חלוקה מחדש ליוניטס (מחליפים את רוב הסגל, חוץ ממי שממש רצה להישאר ביוניט שהוא היה בו ,כדי שכולם יתנסו בסוגי ההדרכה השונים ולא יתקבעו להם על פייבוריט..)- פגישה זריזה של היוניטים- מעבר לקאבינז החדשים (ברוכה הבאה לE2?)- להגיד היי וביי לCO'ז החדשים- ועד השעה ארבע אחר הצהריים לא נשאר כבר אף אחד (כמעט) במחנה, ועל הרפתקאות האינטרסשן תשמעו כולכם בפוסט הבא.... :)

אוהבת המון, שלחו לי בלון, תגיבו מיליון ואל תהיו עצלנון! :)