חוזרים לעוד קיץ... :)

שלום לכולם :)

אז כמו שכולכם יודעים, אחרי שנה מלאת התלבטויות ושאר חוויות, החלטתי לחזור לעוד שנה.. :)

בגלל שאני חוזרת לשנה שנייה, עשיתי קורס במשך כל השנה (זוכרים את הנסיעות פעם בשבועיים לירושלים לסמינרים? אז זה זה..)

זה נקרא קורס אביחי, ובגלל שעשינו אביחי המחנה שלנו שלח אותנו גם לסמינר בפנסילבניה שנקרא קורנרסטון.. (לא כל המחנות שולחים את שנה ב׳ שלהם לקורנרסטון גם)

עכשיו, הסמינר הזה נמצא בפנסילבניה, ואליו באים fellows, שהם מדריכים אמריקאים שנה שלישית ושליחים שנה שנייה, ו-shutafim, שהם יותר קשורים כבר להנהלה של המחנות, וחבר׳ה שהם ראשי משלחות וכו׳.

אז אחרי פרידה עצבובית בנתב״ג, עלינו לטיסה של 12 שעות לניוארק (שעברה דווקא סבבה, למרות שישבתי בכיסא E, שזה האמצע של האמצע)

ומשם עלינו לטיסה במטוס הקטן בעולם לוושינגטון (45 דקות טיסה) 

כלכך קטן!!!!!

משם הטרטור לא נגמר, לקחו אותנו בשאטל לשדה התעופה BWI- בולטימור, (לא היו מקומות בטיסות לבולטימור)

ומבולטימור אחרי שחיכינו שעתיים לקחו אותנו באוטובוס במשך שעתיים וחצי למחנה capital camps, בפנסילבניה...

אני חייבת לציין שהמחנה הזה כלכך(!!!) יפה! 

הכל פה ירוק, ויער ועצים... בבוקר חלק מהחברים ראו צבאים :) הכל כלכך ירוק ומקסים!

הסמינר עצמו מתחיל באמת ביום שני (מחר), אבל אנחנו הגענו מוקדם יותר למטרות ניעור ג׳ט לג והבנה מתקדמת יותר של מה לעזאזל קורה פה והולך לקרות פה :) גם קצת חפירות פלצניות כאלה של הדרכה כמו ״איך אתם מרגישים? תארו את הרגשות שלכם!״ ״ תציגו את הזהות שלכם בקבוצות..!״ ״ תציירו את המתנה שאתם נותנים למחנה!״ ושאר כאלה... אני מקווה שהסמינר האמיתי לא יחפור על זה, אחרת זה יהיה בזבוז זמן גדול.. חח

קבלת שבת בשישי עשינו ליד האגם פה.. (כבר אמרתי שהכל פה מהמם??)

 ושרנו שירים של קונסרבטיביים, לא של רפורמים,  אבל עדיין היה נחמד... :)

בינתיים מתקרר פה קצת, ואני מצליחה להבין למה הבאתי בגדים עבים.. 

בין הפעילויות אנחנו מבלים ביחד כל הישראלים, ובארוחות אנחנו יושבים ומינגלינג עם מי שכאן מהסמינר, שזה בעיקר המדריכים והסגל הלוגיסטי והחינוכי של הסמינר, שהם אנשים ממש מעניינים :)

בשבת היה רגוע, ועשינו הבדלה מצחיקה ומרקדת במוצ״ש.. :)

ובלילה התנחלנו כמה שעות בחדר של שניים מהחברים שהם ׳שותפים׳ (אנחנו, הfellows, ישנים בבקתות כמו של חניכים, הם ישנים בחדרי מלון פה ואנחנו אכולי קנאה...! ;( )

בקיצור- התנחנו להם בחדר כולנו.... היה מצחיק לאללה :) (יעלו בסוף השבוע הזה לפייסבוק מלא תמונות משם, שמישהו אחר צילם ואמורות לתפוס רגעים מביכים במיוחד..)

היום (ראשון) היה לנו הרבה זמן פנוי, כי הגיעו רוב השותפים האמריקאים, אז מעבר לפעילות אחת לא רלוונטית במיוחד היו לנו שבעמאות מיליון שעות חופשיות....

אז שני (בחורה חמודה שחוזרת למחנה בקולורדו) ואני החלטנו לנצל את הזמן באפקטיביות ולראות בתש שיא את הפרק האחרון של העונה של האנטומיה..! 

חיברנו את האייפד למגבר (הלבן) והיה לנו סאונד שיגעון! האהא!! ;)

אה, לסיפור מבדר... היום בארוחת הצהריים (הצמחונית להעציב שלנו), אחד מסגל החינוך החליט לנסות משהו חדש בארוחה... קיבלנו סיפור הזוי על טבע.. הוא סיפר לנו דברים על אוכל, ואמר לנו שהאוכל שלנו גדל בשקט, בשדה הגדול ורחב הידיים והוא עובר דרך ארוכה עד שהוא מגיע אלינו לצלחת..! אז בשביל לחשוב על כל הדרך שעבר האוכל שלנו עד הלום, אנחנו צריכים להיות בשקט במשך חמש דקות, כדי להעריך את השקט של האוכל.. 

(וואט דה פאק!?!?!?!?!?!?!)

אז ברגע שחמש הדקות חלפו, החברים הישראלים פתחו במכרז של בדיחות שחורות על אוכל... הטובות מבינהן:

בטון דרמטי: ״חברים, היום נזכור את 6 מיליוני עגבניות השרי, שהלכו כצאן לקטשופ..!״

או: ״בר הסלטים שם הוא ממש ערימת גופות! בית קברות למלפפונים!״

וגם: ״מרק העגבניות הוא מסכת עינויים! חייבים לעצור את ההתעללות!״ 

(אני מקווה שזה שיעשע אתכם, אנחנו נחנקנו מצחוק..)

ארוחת ערב כבר אכלנו בהרכב גדול בהרבה, ופוגשים אנשים חדשים ומעניינים (כאמור הגיעו רוב השותפים האמריקאים), ואחריה הייתה לנו הצגת יחיד משעשעת ביותר על חיי המשפחה היהודית הממוצעת בצפון אמריקה.. :)

בכללי עד כמה שהיה נחמד עד עכשיו, רוב התכנים שעברנו עד היום היו מיותרים ולא מאוד מתאימים לפורום שלנו.. עד כמה שיפה ונעים פה, והחברה טובה, הייתי קצת מעדיפה להיות עוד יומיים עם כולכם בבית... 3>

מחר מגיעים באיזור ה350 איש.. יהיה עמוס!

לסיום, הנה תמונה מאחרי ארוחת הערב (בדרך החוצה) - תמצית הסיבה להשמנה המוגזמת בארה״ב..

והתמונה שעשתה לי את היום (קרדיט לגילוש ושים)- שי-ג׳ו ויוסי (הקמע של המחנה שלי..)

מקווה שהבוקר יביא לכולנו יום כיפי ושבוע פורה :)

אוהבת ומתגעגעת, צפוי לנו קיץ מגניב..! 

פשושה, 

עוד לא במדינת הכוכב הבודד, אבל גם פנסילבניה נראית לא רע בכלל! ;)