So rock me mama like a wagon wheel, rock me mama any way you feel..

אז אחרי אלוהים יודע כמה סבבי השלמות עשיתי- הגענו להחלטה שכדאי יותר לצמצם את הפערים לפוסטים של יומיים שלושה ולא לפוסטים של שבוע כל פעם.. בואו נראה איך ילך :)

אז הנה אנחנו ביום ראשון, ה24.06, היום הראשון של הסשן השני של בונים!

הסשן השני של בונים, להזכירכם, הוא של ילדים וילדות בגילאים 7-8, שנמשך עשרה ימים..

בגלל שזה רק בונים שמבחינתם יש משהו מיוחד, לא יכולתי לקבל את פני החניכות והוריהן ביום הפתיחה, כי בבוקר הייתה לי הדרכת רופס עם האנה..

הדרכנו את החניכים על המתקנים (קיר טיפוס, נדנדה ומגרש משחקים ורטיקאלי), הייתה לנו קבוצה ממש חמודה חוץ מחניך אחד הזוי ובכיין שממש הפריע לדינאמיקה הקבוצתית.. נו מילא.

מבאס שהפסדתי את יום הפתיחה, אבל פגשתי את הבנות בצהריים, (טליה, אבי (דגש ב-ב'), האנה, קאלי, טובה, אייברי, סופיה, מאדיסון ואריאל ("סיסי"). והן היו מאוד חמודות, למרות שלקח להן זמן לקלוט שגם אני המדריכה שלהן...

בשחיה החופשית הייתי עם החניכות החדשות שלי (שמצאו שאני נקודת אחיזה נהדרת לבין שלוש לארבע בנות בו זמנית במקומות שהן לא מצליחות לעמוד בהם בבריכה), והיה ממש כיף J חבל רק שאחרי הבריכה גילינו בדרך הקשה שלוקח להן נצחחחחחח לעשות כל דבר בעולם!! מה עוד..? יש ילדה עם צרכים מיוחדים בקאבין שלידנו (מולי, יש לה בעיה שהגפיים שלה (בעיקר הרגליים) לא מתפקדות כמו שצריך, והיא הולכת על קביים וצריכה השגחה צמודה- הביאו לה מדריכה שצמודה רק אליה 24/7..),

הייתה ארוחת ערב ושירה, שהייתה מוקדשת כולה ל EARTH NIGHT שהיה באותו יום.. J הייתה פעילות ערב של EARTH NIGHT, שכללה דברים כמו להכין ראשי דשא ולקשט אותם,  ומשם בונים הולכים לישון ב 8:30, כןכן, לפני שהשמש שוקעת הם הולכים לישון.. (!!!) בכל מקרה, החניכות שלנו לא מאוד רצו או הצליחו לישון, ככה שעד 10 וחצי עוד התעסקנו בלשלוח אותן למיטה לישון.. בלעכס. היו גם שתיים שבכו קצת, בלי סיבה מוחלטת.. כנראה מעייפות.. L

אנקדוטה מבדרת ליום ראשון- בדרך כלל ביום הראשון של החניכים במחנה עושים להם סיור כדי שידעו איפה נמצא כל דבר.. אז בראשון כשעשינו את הסיור שלנו כדי שהחניכות יכירו את המחנה היה כל-כך-כל-כך-כל-כך חם (אתם לא מבינים כמה חם גם נהיה אחרכך), משהו באיזור ה40 מעלות בלי רוח,  כלכך חם שבאמצע הסיור כל החניכות מסתכלות למטה על הרצפה, רק כדי לקלוט שCRAYON (צבע) נמס לחלוטין על המדרכה!!! נמס!!!

יום שני- 25.06, קמתי כמו ילדה מפגרת- עם אינפקציה בבוהן :( למה כמו מפגרת אתם שואלים? כי ניסיתי להוציא ציפורן חודרנית בעצמי, בחוץ על הדרך שמחוץ לבקתה שלי, במחנה קיץ במידל אוף נו וור טקסס. איך חשבתי שזה ייצא נקי?? אני לא יודעת. בסוף לא הצלחתי להוציא אותה בכלל, אבל לעשות לעצמי דלקת הצלחתי. אימא- תמסרי לשרה שהיא חסרה לי פה מאוד ;)

בבוקר העברתי שלוש שעות של רופס עם רוני- שהיה לי הכי כיף לעבוד איתה עד עכשיו- אנחנו משתפות פעולה מעולה, הייתה לנו קבוצה מקסימה ומשתפת פעולה, עשו עבודה מעולה רוב הזמן (קבוצת מלכים בנות), למרות שהיה שלב שהן הגיעו למצבים שהן היו קצת חסרות אנרגיה, אבל מצד שני היו 42 מעלות בחוץ (105 פרנהייט)...

רוני בשעה החופשית שלה העלתה תמונות מכל השבוע של הכשרת הרופס (ועוד מהפייסבוק שלי, שאני אקבל את הקרדיט על הצילום והכל), והתמונות שהיא בחרה מעולות :)


שאר היום עבר סבבה, אחרי ארוחת הערב הלכתי ל SICK CALL (אפשרות לקבל עזרה מהרופאה/ אחיות במידה ואתה לא מרגיש טוב, יש בכל ארוחה), ומשם הם שלחו אותי כבר למרפאה שיעזרו לי שם, אבל כנראה ששלחו את -כל- העולם, כי היה עמוס!! יא ווילי!!!

סאמי (בתמונה מימין) קיבל שני תפרים כי האידיוט החליט שהוא יכול לפתוח קופסאות שימורים עם ידיו החשופות, מה שגרם לעיכוב רציני בתור במרפאה, והיה פשוט מפוצץ!!

בינתיים אחת האחיות נתנה לי לטבול את רגלי הפצועה במי מלח למשך 20 דקות (שנמשכו יותר מזה לדעתי),
כל הסיפור לקח איזה שעה וחצי שעתיים, ככה שיצא שפספסתי את פעילות מסיבת הבריכה של החניכות.. ניחא.. גם ככה הבריכה מתמלאת חרקים בערב.. ;)

בערב הייתי או-די, אבל איכשהו אני תמיד או די בלילה שכותבים מכתבים להורים על הילדים שלי, וכמובןןןןן שתקעו אותי לכתוב מכתב להורים של אבי, החניכה המרגיזה בעולם (!!!) שמי שדיבר איתי עליה בטלפון יודע שהיא מעיקה ברמה שעוד לא פגשתי..לקח לי כלכך הרבה זמן לכתוב את זה (איך מתארים לאימא של ילד שהילד שלו מכיר חברים חדשים כשהוא לא, שהוא ילד נהדר כשהוא פשוט מרגיז ומבטא בקול איטי מעצבן וחסר פואנטה כל מחשבה שעולה לו לראש, ושכיף איתו כשהפרצוף שלו מביא לך את החרופה והקול שלו יכול לשגע פילים??!?) שלפחות זה המכתב היחיד שיצא לי לכתוב.. הבעיה בלהיות גם רופס וגם בונים B זה שלא יוצא לי להיות עם החניכות בהתחלה ולהיות שם איתן ובשבילן כמו בסשן הראשון.. פה הרגשתי הרבה פחות כמו המדריכה שלהן, והיה לי הרבה פחות לכתוב או להגיד עליהן... ניחא. אחרי המכתבים חזרתי לאו-די ומשם פרשתי לישון! :)

שלישי 26.06 (היום האחרון לפוסט זה)
שלישי הזה היה KIBBUTZ BONIM DAY! ווהו!
אז רגע, מה זה בכלל קיבוץ בונים דיי? בתכלס זה פשוט יום שכל חניך בבונים מקבל "BUDDY" או שניים מהחניכים של קיבוץ, והם עושים הכל הכל הכל ביחד באותו יום..!

קיבוץ מתכוננים לקבל את הבונים שלהם..!

בונים קצת מבולבלים מכל הסיפור.. (אל תדאגו, בסוף זו החוויה האהובה עליהם בכל המחנה.. הם רודפים אחרי הקיבוצניק שלהם כל יום או כל פעם שרואים אותם איפשהו, ו"לראות את הקיבוץ באדי שלי" היה ה-היי אוף דה דיי" של רוב החניכות שלי בכל הזדמנות שיצא להן לראות את הקיבוץ באדי שלהן..)

רוב היום שלי לא השתנה במיוחד מהסידור הזה, אני הלכתי כרגיל בבוקר להדרכת רופס, הפעם עם סאם (שאני לא כלכך אוהבת ודי בטוחה שלא אוהב אותי, ולגמרי היה עצלן והשאיר אותי לעשות את רוב העבודה לבדי בהכנות של המתקנים.. :/)
הוא החליף קבוצות עם מישהו אחר במיוחד כדי שנהיה עם הקבוצה שלו, אבל לא היה קשוב בכלל לקבוצה שלו ולמה שהם רצו והיו צריכים לעשות.. הוא פתח במיוחד בשבילם את הדיאמונד קורס, אבל 8 מתוך עשרה חניכים שלו פחדו לעלות מעל חצי של קיר הטיפוס.. לדעתי הוא פשוט פתח את זה בעיקר בשביל הCOז שלו, שזה סבבה, אבל זה לא אמור לבוא על חשבון הילדים...


בינתיים הCOז שלו (ובמקרה של הסנאי גם רוב הילדים) מאוד מאוד נהנו..!

אני תפסתי פרפר! (בתמונה, אחרכך הוא נתן לי נשיקה בכתף והתעופף..!)

ואחרכך הCOז שלו (דניאל בתמונה הקודמת וברנדון בזו שכאן למטה) הרגו את הדיאמונד קורס הזה בפעם הראשונה שלהם פשוט עשו את זה כאילו זו הפעם המיליון שלהם (ברנדון קפץ את הכל ומדד את עצמו..)

והמסלול הזה בכללי מטורף.. :) היה לי גם כיף לדבר איתם בזמן שהילדים היו על המתקנים.. הם שניהם ממש אחלה, ולמרות שהיו 109 מעלות פרנהייט (45 מעלות צלזיוס)- היה מגניב והרגיש מגניב :)

הייתה אחרי ארוחת הצהריים פגישת רופס- אחרכך הלכתי לטבול את כפות רגליי במי מלח, ואז הייתה פגישת משלחת (ברור שבזמן השעה החופשית שלי..:/) שבמהלכה למדנו את הריקוד לפתיחה של ערב ישראל (דוד לא יודע לרקוד ;)) והכנו כל מיני דברים לערב ישראל (נייר גריסה נייר גריסה נייר גריסההההה- לתחנה שאני ניהלתי, משחקי ילדות ישראלית, הייתי צריכה המון נייר גריסה, אז כל מה שעשיתי בזמן החופשי שלי משלישי ועד ערב ישראל (חמישי) היה לגרוס. לא התגעגעתי לזה.. :/)

לפני ארוחת הערב הלכנו לקיבוץ..

שם הקיבוצניקים הכינו פעולה של קישוט עוגיות ואכילתן..! נפלא! (מעניין כמה מההורים שם היו שמחים לדעת שהילדים שלהם אכלו המון סוכר ממש לפני ארוחת הערב...)

חלק מהחניכות שלי (מימין לשמאל- רק השורה למטה הן חניכות שלי- האנה, טליה, סיסי, טובה וקאלי)

מוכנים ומזומנים לקישוט!

אני קישטתי את שלי בעדינות ובטוה טעם...

יש אנשים שקצת לקחו את הסיפור הזה רחוק..

זה פשוט לא נראה טעים..

זה דווקא חמוד, לא..?

אני לא יודעת מאיפה המסיכות האלו צצו, אבל התמונה הזו של ג'וש (הוא גם ברופס, לחדי האבחנה שבינכם) פשוט קורעת אותי מצחוק :)

אחרי ארוחת ערב, פעילות הערב של בונים הייתה ערב המערב הפרוע שארגנו קיבוץ! :) אז עשינו כל מיני דברים מגניבים כמו ללמוד ריקודי שורות חדשים..

לצאת לסיבוב במחנה בכרכרת חציר..

האגם בשעת שקיעה..

סימן שנשבר החום..? (אבא, זוכר שלימדת אותי לחזות את מזג האוויר לפי צבעי השקיעה? :))

כולם נהנו מאוד בסיור בעגלת החציר, (חדי האבחנה שבינכם- AKA כל מי שלא עיוור, יוכלו להבחין בקלות בחניכה שיושבת הכי רחוק- זו אבי. ונאמר כבר כמעט הכל)

הן גם הכינו בנדנות מקושטות (בתמונה זו טליה, אחת החניכות הכי חמודות בעולםםםםם)

וזו קאלי, שקצת עושה בעיות אבל אני אוהבת אותה.. :)

היתה גם תחנה של הולה הופס, בסוף חילקו לכולם פופקורן ומיץ- היה לבנות יום נפלא וחוויתי  ואני שמחה :)

שכחתי לציין- בסונג סשן של אחרי ארוחת הערב שרו את הTIME WARP

ויש גם יציאות מוזרות כמו אלו..

:)

אחרי שהבנות הלכו לישון, הלכתי למרפאה, חכיתי שעתיים שם שיקבלו אותי (יותר מדי חניכים פצועים או חולים..), הפסדתי הכנות לערב ישראל, אבל הרופאה אמרה שהיא יכולה להוציא לי את הציפורן, אז שמחתי מאוד. פחות שמחתי כשהיא הזריקה לי הרדמה (אאוץ' אאוץ' אאוץ' מחט בגודל 7 ס"מ בתוך הבוהן של הרגל שלי אאוץ' אאוץ' אאוץ'!!!) ועשתה לי מיני-ניתוח (MEDICAL PROCEDURE) והוציאה לי את הקטע הכואב! תכלס- גם אחרי ההרדמה כאב לי תופת, כל הסיפור היה עסק מדמם ומגעיל, והמקום עדיין עם אינפקציה... קיבלתי אנטיביוטיקה, קיבלתי גם אדויל לכאבים, אמרו לי לחזור למחרת בבוקר לבדיקה, הלכתי לבקר קצת בזולה- ולמיטה!


ניפגש בקרוב..? :) גיל, אני מצפה לתגובה אמיתית הפעם! נשיקות לכולם, ויאללה ביי :)